עריכת הדף "
אב הרחמים
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==בתורת החסידות== הביטוי 'אב הרחמים' מופיע במספר מקומות בתפילה, כגון בשעת הוצאת ספר תורה, בתפילת 'אב הרחמים' שקודם תפילת מוסף, ובהוספות שנוהגים להוסיף בימים הנוראים. בחסידות מבואר על שינוי הלשונות בימים הנוראים עצמם בין הביטוי 'אב הרחמן' שנהוגים לומר בכל הימים הנוראים והביטוי 'אב הרחמים' שנוהגים לומר בתוך ימים אלו במוסף ובנעילה, כיון שברחמים העליונים יש ב' סוגי רחמים. 'אב הרחמן' רומז למידת הרחמים על האדם במה שהשכל מחייב לרחם עליו, כמו למשל אדם שחברו פגע בו ופייס אותו - שהשכל מחייב למחול לו ולרחם עליו, אך רק עד גבול מסויים ולא אם יחזור ויפגע בו שוב ושוב, וכך גם כלפי מעלה, מידת רחמים זו היא מידת הרחמים הבאה בהגבלה. לעומת זאת 'אב הרחמים' רומז למידת הרחמים גדולים בלי שיעור, גם במקום שהשכל אינו מחייב למחול ולרחם, והוא מקור הרחמים, המגיעים מבחינת ה[[כתר]] שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/62d.htm ליקוטי תורה דרושים לראש השנה סב, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/23a.htm נשא כג, א]. [[המשך וככה תרל"ז]] פרק נב, ע' עז. [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/biurei-tanya/gronem/47.htm ביאורי התניא אסתרמן, פרק מה]. ועוד. וראה בשער הכוונות הטעם שבנוסח ההוספה בימים נוראים יש דווקא 8 תיבות, והטעם שקבעו את ההוספה דווקא בברכת גבורות כדי למתק אותם.}}, וההגעה לבחינת אב הרחמים הוא על ידי הקדמת בחינת אב הרחמן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/1/27/671.htm תורת שמואל תר"ם חלק ב' עמוד תרעא].}}. על פי זה מבואר בחסידות לשון המזמור אותו נוהגים לומר בימי חודש אלול, שבחינת 'אב הרחמן' מקבילה לפסוק "כי אבי ואמי עזבוני", ורק מבחינת 'אב הרחמים' מגיעים הרחמים הגדולים יותר, שלמרות זאת "וה' יאספני". ===חודש מנחם אב=== באחדים ממכתביו מוסיף הרבי בציון התאריך בחודש [[מנחם אב]] את הביטוי '... לחודש אב הרחמים'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2958.htm ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תתקנח].}}, כשהרבי עצמו התייחס לכך שהמאורעות העצובים שפקדו את עם ישראל התרחשו דווקא בחודש זה ששמו מורה על רחמים, שהוא על דרך אבא האוהב את בנו ומייסר אותו, שאף שבחיצוניות נראה הדבר כגבורות ודינים קשים, אך בפנימיות הכוונה והמטרה היא אהבה ורחמים גדולים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/29/index.htm שיחת מברכים החודש מנחם אב, פרשת פנחס תש"י].}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף