עריכת הדף "חב"דפדיה:פארבריינגען/ארכיון 1" (פסקה)

=== מדברים ממשיח... ===

::::::::::::::מעניין גם שה[[רמב"ם]] מסיים שאין כל דברים אלו מעיקרי האמונה, ואין מצווה לחקור ולברר יותר מדי מה יהיה, וכשיהיה יהיה... [[משתמש:שלום|שלום]].

:::::::::::::::יתכן שדווקא מהלכות [[לימוד התורה]] וכיו"ב אין זה מצווה, אבל כדי לחזק ה[[אמונה]] בביאת משיחנו אין לך מצווה גדולה מזו. [[משתמש:חסיד|חסיד]].

::::::::::::::::נכון, כי כאשר מדברים על משיח אין הוא משתכח מן הלב ומצפים לביאתו.

:::::::::::::::::וכמעשה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. כאשר סיפר לו חתנו [[הרבי]] שאומרים שהוא משיח, הגיב הריי"צ: העיקר שמדברים ממשיח... (מובא בערך [[הקריאה והקדושה]]). [[משתמש:שלום|שלום]].

:::::::::::::::::אבל יש להעיר שוודאי גם מהלכות [[לימוד התורה]] זה [[מצווה]] [[דיבור|לדבר]] ממשיח, שהרי יש נ"מ הלכה למעשה המובא בגמרא [[עירובין]] מג. בנוגע למי שאומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא, אם מותר לשתות [[מים]], ובגמרא שם נאמר שמותר לו לשתות [[יין]] רק בשבת, מכיון שאין אליהו בא [[בערב שבת]] כדי שלא להפריע לישראל ממהכנות, ממילא אין משיח בא ב[[שבת]], שהרי אליהו הנביא חייב לבוא יום אחד לפני ביאת משיח.

:::::::::::::::אבל לפלא שה[[רמב"ם]] כותב שזה דין ספק, ואין ברור אם המשיח אכן לא יבוא בשבת, וכן כתב הרמב"ם הן בהלכות נזירות והן בהלכות מלכים, וצ"ע מנין לו להרמב"ם להסתפק בדבר שהוא פשטות הגמרא. [[משתמש:החפץ בעילום שמו]].

::::::::::::::::עכשיו נפל בדעתי, מה שבגנרא סנהדרין מובא שם בכמה אמוראים שכל אחד אמרו תלמידיו עליו שרבם משיח, ותלמידיו דבי שליא אמו הפסוק של שילוה שמו, ותלמידי רבי ינאי אמרו הפסוק של ינון שמו, וכו' ומכך שהגמרא אומרת זאת מוכח שיש ענין לומר על הרבי שלו שהוא משיח, ולכאורה מה הענין בזה?

::::::::::::::::ויש לומר, שהוא דין בהלכות הציפיה למשיח, כאשר רוצים שענין הציפיה למשיח יהיה מוחשי ויצפו לו ב[[אמת]], צריך לומר שהרבי הוא משיח, וממילא ענין הציפיה יהיה מוחשי. [[משתמש:שלום|שלום]]

::::::::::::::::::מה באמת הענין של ציפיה למשיח? זה סימן או סיבה? כלומר: זה סימן שמאמינים באמת ובתמים למשיח, או שזה סיבה, כלומר שזה מצווה לעצמה? [[משתמש:למדן|למדן]]

::::::::::::::::::בפשטות היה צריך לומר כהאפשרות הראשונה. [[משתמש:שלום|שלום]]

:::::::::::::::::::חשבתי, שאפשר שזה גם מצווה וענין לכשעצמו, שאדם מזוכך הרוצה באמת לראות במלכות ה' ובבנין בית תפארתו מחכה תמיד לביאת המשיח. [[משתמש:החפץ בעילום שמו]].