עריכת הדף "תולדות חסידות חב"ד" (פסקה)

==אדמו"ר הרש"ב==
===תרמ"ג - קבלת הנשיאות של אדמו"ר מהרש"ב===

הסתלקותו של כ"ק [[אדמו"ר מוהר"ש]], פעלה בצורה קשה על מצב בריאותו של כ"ק [[אדמו"ר מוהרש"ב]]. הרופאים ציוו עליו לשהות במקומות מרפא בחוץ לארץ.

לאחר הסתלקות אביו, שהה הרבי מספר שנים בחוץ לארץ, בהפסקות קצרות. בתקופה הראשונה לאחר הסתלקות אביו הסתגר בחדרו, שם אכל, שם ישן ושם עסק בתורה ובעבודה ולא קיבל איש{{הערה|'[[חנוך לנער]]' עמ' 10.}}.

ביום ב' דחג הסוכות תרמ"ג (בתוך שבעת הימים להסתלקות אביו [[אדמו"ר מוהר"ש]]) אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] המאמר הראשון ברבים, מאמר ד"ה "כתר יתנו לך", והחל מערבית ליל [[ראש השנה]] [[תרנ"ד]] קבע מקום תפלתו ב[[בית הכנסת]], במקום שהתפלל כ"ק אביו אדמו"ר מהר"ש - עד אז התפלל במקומו המיוחד לו ב[[בית הכנסת]] עוד בחיי אביו. באותה שנה קיבל על עצמו את הנשיאות בכל פרטיה, כגון קבלת חסידים ל'[[יחידות]]' באופן קבוע. מענה על שאלות ועצות בכתב, והדפסת [[מאמר]]י החסידות שאמר.

===תרנ"ז – יסוד ישיבת תומכי תמימים===
{{ערך מורחב|ישיבת תומכי תמימים}}
בשנים שלפני ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים]], הצליחה 'תנועת ההשכלה' לחדור ללבותיהם של צעירים יהודים רבים. המשכילים נטעו בהם ארס, הרס וחורבן רוחני. גם לתוך הישיבות, שהיו אז ברחבי [[פולין]] ו[[ליטא]], הצליחו המשכילים לחדור וגרמו להידרדרות רוחנית בקרב תלמידי הישיבות. הייתה סכנה ממשית שתנועת ההשכלה תכבוש ותשתלט על הדור הצעיר.

כדי לעצור את הסחף הנורא בקרב הצעירים, ייסד הרבי את ישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]]. רק ישיבה שמשלבת בין לימוד תורת ה[[נגלה]] ולימוד תורת ה[[חסידות]] ושמה דגש על [[עבודת התפילה]], תפיח רוח חיים בתלמידיה, שיוכלו לעמוד איתנים נגד כל רוח זרה מנשבת, ויהיה להם הכח והעוז להאיר את העולם באור התורה והחסידות.

בעת סעודת החתונה של בנו כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ביום ט"ו ב[[אלול]] [[תרנ"ז]] (1897), הכריז [[אדמו"ר הרש"ב]] על יסוד הישיבה.

התחלת הלימודים בפועל הייתה ב[[ח"י אלול]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] בחר בשמונה־עשר תלמידים הראשונים, ומסר אותם על יד החסיד ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] מעיר זעמבין שילמד אתם [[דא"ח]] על פי הסדר שסידר.

לאחר יותר משנה, בליל [[שמחת תורה]] [[תרנ"ט]], בשעת ה[[הקפות]], הכריז [[אדמו"ר הרש"ב]] כי שמו של הישיבה שייסד יהי' '[[תומכי תמימים]]' - "הישיבה שמה 'תומכי תמימים' והתלמידים הלומדים ומתנהגים ברוחה שמם '[[תמים|תמימים]]'. נותן התורה יתברך ויתעלה, יברך את הלומדים והתומכים בגשמיות וברוחניות".

===תרס"ח - קניית נחלה בחברון וייסוד ישיבת 'תורת אמת'===

בהמשך לייסוד [[ישיבת תומכי תמימים]] המרכזית ב[[ליובאוויטש]], החליט הרבי הרש"ב לייסד ישיבה בעיר [[חברון]]. לשם כך רכש הרבי בשנת [[תרס"ח]] את [[בית רומנו]] בחברון - בניין גדול ומפואר שסביבו חצר גדולה.

בחודש [[חשון]] [[תער"ב]] (1911), שלח [[אדמו"ר הרש"ב]], את ה[[משפיע]] ר' [[שלמה זלמן הבלין]], ואתו תלמידים מישיבת 'תומכי תמימים' שבליובאוויטש, לייסד את ישיבת '[[תורת אמת]]' בחברון. התלמידים השלוחים היו: [[אלטר שימחוביץ]], [[הלל פריוטקין]], [[צבי הירש קצב]], [[יחזקאל פייגין]], [[נחמן מנחם קרסיק]], [[אברהם אלי' אשערוב]] ו[[ישראל זלמן אסנאס]].

בקיץ [[תרע"ד]] (1914), כשהחלה מלחמת העולם הראשונה, גירשו השלטונות הטורקים מ[[ארץ ישראל]] את כל אזרחי רוסיה. גם המשפיע הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ואתו התלמידים השלוחים נאלצו לעזוב את חברון ולחזור לליובאוויטש{{הערה|אגרות אדמו"ר מוהרש"ב ח"ב עמ' תקצו, [[תולדות חב"ד בארה"ק]]}}.

===פעולותיו של אדמו"ר הרש"ב===

'''מלחמתו של הרבי נגד 'התיקונים' בתורת ישראל'''

בימי נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ניסו השלטונות, בעידודם של ה'[[משכילים]]', לתקן תיקונים בדת ישראל. לשם כך קראו השלטונות לגדולי הרבנים ברוסיה לאסיפות בעיר הבירה פטרבורג ובערים נוספות, בנסותם לאלץ את הרבנים לקבל את התיקונים המוצעים.

בראש המערכה נגד התיקונים עמד הרבי. הוא שיתף פעולה עם גדולי הדור ה'[[ליטאים]]': הגאון ר' [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק והגאון ר' [[חיים עוזר גרודזינסקי]] מ[[וילנא]], ועם רבנים נוספים. יחד הם נלחמו וסיכלו את כל נסיונותיהם של השלטונות לפגוע בתורת ודת ישראל{{הערה|שיחות תש"ב עמ' קה, שיחות תש"ה עמ' ל.}}.

'''מייסד מפעל לאריגה בעיר דוברובנה בו מועסקים אלפיים יהודים'''

בנוסף לפעולותיו של הרבי להיטיב את המצב הרוחני של יהודי רוסיה, דאג הרבי גם למצבם הגשמי. בשנת [[תרס"ב]] (1902) ייסד הרבי, בעזרתם של האחים הגבירים פולייקוב, מפעל ענק לאריגה ולטוויית צמר בעיר דוברובנה. במפעל זה הועסקו כאלפיים יהודים.

(בימי ה[[שואה]], ריכזו הנאצים ימ"ש את יהודי דוברובנה בחצר מפעל האריגה היהודי, שם רצחו אותם, וקברו אותם בבור שכפרו בחצר המפעל. (אגב, מפעל האריגה בדוברובנה פועל עד היום)){{הערה|'היום יום'}}.

===תרע"ו – עזיבת ליובאוויטש והמעבר לרוסטוב===
[[קובץ:מליובאוויטש לרוסטוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מליובאוויטש לרוסטוב]]
במלחמת העולם הראשונה, כשצבא [[גרמניה]] החל להתקדם לעבר רוסיה, ומצב היהודים שהתגוררו קרוב לחזית הפך להיות מסוכן, החליט [[אדמו"ר הרש"ב]] לעזוב את ליובאוויטש ולהעביר את ממלכת [[חב"ד]] לעיר [[רוסטוב]] שעל נהר דון בדרומה של רוסיה. ביום ט"ז במר [[חשון]] [[תרע"ו]] (1915), עזב הרבי, בני ביתו ומלווים אחדים את ליובאוויטש, ועשו את דרכם לרוסטוב.

[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר אז: "מאה ושתים שנים הייתה משפחתנו בליובאוויטש, מאה ושתים שנים מחדש לחדש. סבי [[אדמו"ר האמצעי]] התיישב ב[[ליובאוויטש]] (בישיבה של קבע) במר־חשון [[תקע"ד]] ובמר־חשון תרע"ו אנו עוזבים את ליובאוויטש"{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]] ח"א עמ' 36}}.

לרגל מצב בריאותו, נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] לנסוע בכל שנה למקומות מרפא בחו"ל, ל[[צרפת]] או ל[[איטליה]]. נסיעות אלו היו לחיזוק מצב בריאותו הרופף. לאחר שפרצה המלחמה, וגבולותיה של רוסיה נסגרו, חיפש הרבי עיר שתהיה קרובה להרי הקווקאז, שם היו מקומות מרפא רבים. לכן נבחרה העיר רוסטוב למקום מגוריו של הרבי בשל קרבתה להרי הקווקאז{{הערה|אגרות אדמו"ר מוהריי"צ חי"ד עמ' קעא}}.

במקום אחר מובאת סיבה נוספת לבחירת העיר רוסטוב: בימים בהם החלו לדבר על עזיבת ליובאוויטש, היה ראש קהילת רוסטוב בביקור בליובאוויטש. (הוא בא לבקר את 'ילדי רוסטוב' שלמדו בליובאוויטש). כאשר שמע האיש שהרבי חושש להישאר בליובאוויטש בשל החזית המתקרבת, הציע לרבי לבוא ולשכון בעירו רוסטוב שהייתה רחוקה מאד מהחזית, והרבי נענה לבקשתו{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]]}}.

בח' כסלו תרע"ו הגיע [[אדמו"ר הרש"ב]], עם בני ביתו, והתיישב בעיר רוסטוב שעל־נהר־דון. בתחילה התגורר הרבי ברחוב פושקין 166. אח"כ עבר לפושקין 78. בשנת תרע"ח קנה הרבי בניין בן שתי קומות ברחוב בראדסקי 44, ולקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ט]] נכנס הרבי להתגורר בבניין זה. הרבי התגורר בבניין זה כשנה וחצי עד להסתלקותו בב' [[ניסן]] [[תר"פ]]. (בנין זה נגאל ושופץ בשנים האחרונות, ופועלת בו ישיבת תומכי תמימים).

למרות שהרבי עזב את ליובאוויטש ועבר לרוסטוב, נותרה ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש עד לקייץ תרע"ח, אז נאלצו, בשל המצב הכלכלי, להעבירה לעיר [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]].

===רוסטוב===
{{ערך מורחב|רוסטוב}}
ביקש הרבי לישב בשלווה, הרחק מחזית המלחמה, אבל החזית 'רדפה' אחריו עד לרוסטוב המרוחקת. השנים בהם התגורר הרבי ברוסטוב היו שנים קשות ביותר ליהודי רוסיה. לאחר המהפכה בשנת תרע"ז, החלה מלחמת אזרחים ברוסיה בה נלחמו ה'לבנים' וה'אדומים' אלה מול אלה, אך בשנאתם ליהודים הם היו 'מאוחדים' - שני הצדדים ערכו פוגרומים נוראים ביהודים. העיר רוסטוב הייתה אחד ממוקדי הלחימה והיא עברה מיד ליד פעמים רבות. הסובלים העיקריים, היו כמו תמיד - היהודים. למרות הקשיים הרבים, המשיך הרבי בפעילותו העניפה לטובת יהודי רוסיה. הוא אף נסע לעיר הבירה פטרבורג, לסכל גזירות קשות שניסו השלטונות לגזור על היהודים.

לאחר שהקומוניסטים כבשו את רוסטוב, אמר הרבי: "אני אתם לא יכול להיות ביחד". הקומוניסטים הלאימו נכסים ובתים של אזרחי רוסיה, באופן שרירותי. גם חלק מביתו של הרבי הולאם, ומשפחה גויית נכנסה לגור בו. בשנים ההם, כמעט ונותק הקשר בין העיר רוסטוב לרוסיה, והחסידים התקשו להגיע לרוםטוב{{הערה|מבוא ל'אגרות [[אדמו"ר הרש"ב]] ח"א}}.

משנת [[תרע"ו]] עד שנת [[תרפ"ד]] הייתה העיר רוסטוב בירת ממלבת חב"ד.

===תר"פ - הסתלקות אדמו"ר הרש"ב===
{{ערך מורחב|הסתלקות אדמו"ר הרש"ב}}
הסתלקותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הייתה ב[[מוצאי שבת]] [[פרשת ויקרא]], אור ליום ראשון ב' ב[[ניסן]] [[תר"פ]] (1920 [[מניין אומות העולם|למניינם]]), לפנות בוקר.

כל יהודי רוסטוב השתתפו בהלוויה. הוא נטמן בבית העלמין הישן של רוסטוב. בשנת [[ת"ש]] עמדו השלטונות להרוס את בית העלמין הישן, ונאלצו להעביר את הציון לבית העלמין החדש{{הערה|[[אשכבתא דרבי]]}}.