עריכת הדף "תולדות חסידות חב"ד" (פסקה)

=== '''תרכ"ו''' – קבלת הנשיאות של אדמו"ר מהר"ש ===

ששה בנים צדיקים ולמדנים הותיר [[אדמו"ר הצמח צדק]]. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]], לא ידעו החסידים במי מהם לבחור כ[[אדמו"ר]] וממלא מקום אבותיו, והיו דעות שונות בקרב החסידים. בסופו של דבר הוחלט כי אדמו"ר המהר"ש ינהיג את עדת [[ליובאוויטש]], ואילו אחיו התפזרו בערים שונות כמו [[ליאדי]] ו[[קאפוסט]], שם פתחו מרכזים חסידיים ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם. 

על אף היות [[אדמו"ר מוהר"ש]] הצעיר והצנע לכת יותר מכל בניו, רצה אדמו"ר ה[[צמח צדק]] שדווקא הוא ישב על כסאו וימלא את מקומו. ואכן חצי שנה לפני הסתלקותו הפציר בו ה[[צמח צדק]] שיתחיל להנהיג את הנשיאות ולומר [[חסידות]] בפני ה[[חסיד]]ים. אז גם כתב ה[[צמח צדק]] לחסידים: "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי".

אדמו"ר ה[[צמח צדק]] אמר לבנו [[אדמו"ר מוהר"ש]]:
- פך השמן הרוחני שמסר ה[[בעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכוח זה נמשח חותני – [[אדמו"ר האמצעי]] - ובכוח זה משחתי אותך.

ואכן, לאחר הסתלקות אדמו"ר ה[[צמח צדק]] ביום [[י"ג ניסן]] שנת [[תרכ"ו]] (1866) קיבל כ"ק [[אדמו"ר מוהר"ש]] על עצמו את הנשיאות ומילא את מקום אביו ב[[ליובאוויטש]]. מאמר החסידות הראשון שאמר אדמו"ר מוהר"ש היה ב[[חג הפסח]] [[תרכ"ו]] "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים".

'''נשיאותו של אדמו"ר מהר"ש'''

כפיו של אדמו"ר מוהר"ש היה שגור הפתגם: "העולם סבור שכאשר אין אפשרות ללכת מלמטה הולכים מלמעלה. ואני אומר שלכתחילה אריבער [= מלכתחילה יש ללפת מלמעלה]". וכך אמנם הייתה הנהגתו של הרבי: "לכתחילה אריבער" — לא להתפעל משום קשיים, מניעות ועיכובים, ופעל במסירות נפש.

שנות נשיאותו היו שנים קשות ליהודי [[רוסיה]]. גזירות קשות גזרו השלטונות על היהודים. וזמן רב הקדיש הרבי לביטול הגזירות ולמניעתן.

בשנים האחרונות לנשיאותו החלו השלטונות לעודד פרעות ופוגרומים ביהודים. באותם פרעות נרצחו עשרות אלפי יהודים בכל רחבי רוסיה ו[[אוקראינה]]. הרבי עסק במסירות נפש להפסקת הפרעות. לשם כך יצא לעתים קרובות לחוץ לארץ, להפגש עם אישים ברחבי העולם שהייתה להם השפעה על השלטון הרוסי. הוא גם נסע פעמים רבות לעיר הבירה [[פטרבורג]] ונפגש עם נציגי השלטון. ואכן פעולותיו של הרבי הביאו להפסקת הפרעות.

נוסף על גאונותו בכל מקצועות ה[[תורה]], תורת ה[[נגלה]] ותורת [[חסידות|הנסתר]], היה הרבי בעל חושים נפלאים וזכרון מופלא. הוא היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות.

גם בחייו האישיים התנהג הרבי באופן של "לכתחילה אריבער" - מגיל צעיר הוא התנהג בהרחבה גדולה. פעם הביא אחד החסידים מתנה לאדמו"ר ה[[צמח צדק]]: מרכבה הדורה מצופה זהב. ציוה הצמח צדק לחסיד למוסרה לבנו אדמו"ר מוהר"ש. הרבי היה עשיר מאד, וביתו היה אחד הבתים המפוארים באותה תקופה, וכל כלי הבית של הרבי היו עשויים זהב.

בגלל מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. הרבי בנה במו־ידיו מנורה בגובה אדם, בעלת שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות.

הרבי היה גם [[סופר סת"ם]] מומחה, בעל כתב יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר של אדמו"ר המהר"ש|מגילה]] שכתב בכתב ידו.