עריכת הדף "תפלת שחרית של שבת" (פסקה)

==מנהגים==
*'''שליח ציבור''' - בשונה מימות החול בהם נהוג ששליח ציבור אחד מתפלל מתחילת התפילה ועד סופה, בשחרית של שבת נפוץ בקהילות רבות וכן בין חסידי חב"ד, ששליח ציבור אחד עולה מתחילת התפילה ועד 'נשמת כל חי', ולאחר מכן מחליף אותו שליח ציבור אחר שמתחיל באמירת 'שוכן עד' ועד לאחר [[קריאת התורה]].

*'''עבודת התפילה''' - אצל חסידי חב"ד, עיקר [[עבודת התפילה]] של ימות השבוע כולו היא בתפילת שחרית של שבת, כאשר גם אלו שאינם יכולים בשאר ימי השבוע ללמוד חסידות באריכות כהכנה לתפילה ולהתפלל במתינות, יכולים לנצל את יום השבת להתפלל כפי שחסידות דורשת.

*'''חזרת חסידות''' - בשנים האחרונות התפשט המנהג לחזור נקודה מתורת הרבי באמצע התפילה, כשברבים מבתי הכנסת נוהגים לעשות זאת קודם קריאת התורה{{הערה|ככל הנראה מהשיקול שאם יעשו זאת לאחר הקריאה רבים מהנוכחים שלא נמנים על חסידי חב"ד יעזבו את המקום לפני תפילת מוסף ולא יישארו להתוועדות וכדומה.}}, אך מפי השמועה הביע הרבי תמיהה על מנהג זה שמקדימים 'תורה שבעל פה' ל'תורה שבכתב'{{הערה|לקט מנהגי שבת קודש זליגסון, פרק שביעי עמוד צז (משבועון כפר חב"ד גליון 627 עמוד 21 בשם ר' בנימין קלוגר, מהמשמשים בקודש אצל האדמו"ר מקלויזנבורג.}}, ונוהגים לעשות זאת רק לאחר קריאת התורה והחזרת ספר התורה לארון הקודש. הרבי התבטא כי הבעלי-בתים אוהבים שנושא ה'דרשה' קשור לפרשת השבוע{{הערה|שיחת י"ב תמוז תשי"ב סעיף י"ב.}}, ובכל אופן - כדאי שהנושא דברים בפני הקהל לא יעמוד כשגבו ממש מאחורי ארון הקודש, אלא יסלק עצמו לצדדין{{הערה|מתצלום מענה הרבי, נעתק בלקט מנהגי קודש זליגסון, פרק שביעי עמוד צז.}}.

*'''נשיאת כפיים''' - בהרבה מקהילות חב"ד בארץ שלא נוהגים לשאת כפיים במהלך ימות החול, נוהגים במנהג ארץ ישראל ונושאים כפיים בשבת בלבד, כשבזה עצמו יש הנוהגים לעשות זאת בתפילת מוסף בלבד ויש הנוהגים אף בתפילת שחרית.