עריכת הדף "תענית תשעה באב" (פסקה)

==מהלכות וממנהגי תשעה באב==
ביום זה נהוגים מנהגי [[אבלות|אבל]], ואסורים אכילה ושתיה, וכן רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה - כמו ב[[יום הכיפורים]]. חלק מהמנהגים נהוגים עד חצות היום של תשעה באב וחלק עד חצות היום של [[י' באב]].
[[קובץ:ארון הקודש ב-770, ט' באב תש"פ.jpg|ממוזער|ארון הקודש ב-770, ט' באב תש"פ]]

חלק מהמנהגים, מתחילים כבר בערב תשעה באב בחצות היום:
*מאז חצות נמנעים מלימוד עניני תורה כיון שהם משמחי לב, מלבד אלו העוסקים בעניני אבלות{{הערה|לרב [[אפרים פיקרסקי]]{{מקור}}שיום הולדתו [[י' באב]] חל בחלק מהשנים ביום התענית (כאשר תשעה באב נדחה), הורה הרבי להוסיף בלימוד הנגלה ביום ההולדת בדברים המותרים, ולהוסיף בלימוד החסידות, ולאחר הפוגה קלה המשיך הרבי והפטיר: "נו, בחסידות יש את רשימות הצמח צדק על איכה" (באופן שהיה ניתן להבין שבלימוד חסידות לא נורא אם יוסיף לא רק בדברים המותרים).}}.
*בסעודה המפסקת אוכלים כל אחד לעצמו, ולא בהתכנסות, עם תבשיל אחד בלבד, ונוהגים לאכול ביצה טבולה באפר{{הערה|על פי עדותו של ר' חס"ד הלברשטאם, הרבי נוהג ליטול ידיים לסעודה ולאכול בייגל (ככל הנראה מכיון שצורתו עגולה, מאכל אבלים), עם ביצה, וכאשר שנה אחת לא היה בייגל, שאל על כך הרבי ולבסוף אמר שעשה לעצמו בייגל באמצעות חור שיצר בלחם שהניחו לפניו. הרב חיים זילבר, דבר החסידות ואתחנן תש"פ.}}.
*יושבים על כיסאות נמוכים, עד חצות היום. בהלכה מדובר על כסא עד ג' טפחים ובמידות ימינו 24 ס"מ, הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] מביא כי בחב"ד לא הקפידו על המידה אלא ישבו על כסא נמוך גם אם גבוה מעט מ24 ס"מ{{הערה|לוח יומי שלושת השבועות תשפ"ד}}.
*ב[[תפילת שחרית]] לא מניחים תפילין{{הערה|אם כי [[רבותינו נשיאינו]] נהגו בחשאי להניח תפילין גם בשחרית}}, ולא אומרים תחנון, לפני [[מנחה]] מניחים [[תפילין]] ואומרים [[קריאת שמע]] והשלמות מתפילת שחרית.
*קוראים בתורה ב[[שחרית]] ובמנחה.
*מסירים הפרוכת מארון הקודש, עד חצות היום.
*עורכים [[סיומי מסכת|סיום]] על מסכת מועד קטן, שעוסק בעניני אבלות.

בשנת [[תשל"ג]] עורר [[הרבי]] לערוך כינוס ילדים ביום זה ב[[כותל המערבי]]{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמ' 28.}}.

===לימוד תורה בתשעה באב===
בתשעה באב חל איסור ללמוד דברי תורה המשמחים את הלב, ביום זה נהוג ללמוד דברים שאינם מעוררים שמחה כגון על חורבן [[בית המקדש]] ופירושים על [[מגילת איכה]].

את לימודי ה[[חת"ת]] של ח' באב יש ללמוד לפני חצות היום. את ה[[חת"ת]] של ט' באב ללמוד מצהרי הצום. אבל, את שיעור ה[[רמב"ם]] היומי של תשעה באב יש ללמוד רק מצאת הצום.

הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. [[הרבי]] אף הציע ללמוד את רשימת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ל[[מגילת איכה]] (מתוך ספר [[אור התורה]]), שם נתבארו כמה מאמרי [[חז"ל]] שב[[משנה]], ובפרט שיש בהם חיבור [[פנימיות התורה]] עם [[נגלה]] דתורה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד.

בתשעה באב [[תרע"ד]] חזר [[אדמו"ר הרש"ב]] מאמר חסידות לאחר הסעודה המפסקת, אמירת המאמר נמשכה לתוך ליל תשעה באב{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=54 ספר המנהגים עמ' 46 הערה 11.]}}, בשל מעשה זה ובשל מנהג חב"ד שמותר ל[[אבל]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=85 ספר המנהגים עמ' 77.]}} ללמוד חסידות יש מרבני חב"ד המתירים ללמוד חסידות בתשעה באב{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/5b50739973a3b8286372ad32 האם מותר ללמוד חסידות בתשעה באב?] באתר סמס לרב של [[מכון הלכה חב"ד]].}}{{הערה|הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], [https://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=736&ArticleID=1191 לימוד בתשעה באב] באתר [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]].}}, הרב [[יהודה לייב נחמנסון]] אוסר זאת{{הערה|[https://sinun770.org/האם-מותר-לראות-סרטים-בתשעה-באב-▪️-הרב-נ/ האם מותר לראות סרטים בתשעה באב הרב נחמנסון (א' מנחם-אב תשפ"ד. בית כנסת חב"ד כפר סבא) דקה: 4:20]}}, הוא תולה את איסורו בכך שחלק מהלומדים חסידות אינם בדרגת "אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שליבו נוקף בקרבו" ולימודם נעשה מתוך עונג ובקלילות. ה[[משפיע]] הרב [[מיכאל טייב]] הסתפק האם מנהגו של ר' [[הלל מפריטש]] ללמוד חסידות בתשעה באב הינו הוראה לרבים ובשל כך הורה שעל כל אחד להיוועץ עם ה'[[עשה לך רב]]' שלו{{הערה|טורו השבועי לחיים, חסידים! '''יום הולדת שמח''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2120 עמ' 18.}}.