עריכת הדף "תהלים קל"ט" (פסקה)

==בחסידות==
*'''אחור וקדם צרתני''' - האדם נברא אחור למעשה בראשית, כי נברא אחרון, אם זכה אז הטעם לכך הוא כדי שיבוא לסעודה שהכול הוכן בשבילו, כי הוא קדם ונעלה מכל שאר הנבראים.
*'''אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח''' - יהודי ששאל את הרבי מכיון שקשה לו להתגבר במלחמת ה[[יצר הרע|יצר]], אנה לפנות ואנא לברוח? שאין צריך לברוח, כי ה' נצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו, ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי, שזה עצמו נתינת כח לעמוד במלחמת היצר ולנצחה, וגם התבוננות קלה בזה מספיקה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1200830153 אגרות קודש חלק ט' מכתב ב'תשעא].}}
*'''[[ביטול והפיכת הרע לעתיד לבא#הפיכת הרע לטוב - ולילה כיום יאיר|ולילה כיום יאיר]]''' - [[לעתיד לבוא]] החושך עצמו יאיר, ה[[צממום הראשון|צממום]] עצמו יאיר. ולא רק שכוונת הצמצום היא כדי שיוכל להיות גילוי אור, רק יראו את המעלת הצמצום, והצמצום עצמו יאיר.
*'''גלמי ראו עיניך''' - בריאת האדם היה באופן שהוא היה גולם, ואחר כך הקב"ה נפח בו את הנשמה (שלא כמו שאר הצומח והחי, שנבראו הגוף יחד עם הנפש), כי כשאדם עושה ומשלים כוונת בריאתו, אז הוא למעלה אפילו מהמלאכים. אך כשעושה היפך כוונת בריאתו, אז הוא נמוך אפחלו מהבהמות וחיות.
*'''ימים יצרו ולו אחד בהם''' - ישנם ימים קצובים שניתן לאדם, וצריכים להמשיך את ה"אחד" בהם, בימים, בכל יום צריך להיות ממולא מאחדות ה'. וכל יום שאינו משלים תפקידו{{הערה|זהו ענין ה"ולא" ב[[אות א']] של הכתיב.}} הרי חסר יום.
*'''תכלית שנאה שנאתים''' - [[דוד המלך]] אמר על המינים וה[[אפיקורס|אפיקורסים]] שאין להם חלק באלוקי ישראל. ולא על [[תינוק שנשבה|תינוקות שנשבו]] בין העכו"ם. אך רבותינו נשיאינו קירבו גם יהודים כאלה שמדובר עליהם כאן.