עריכת הדף "תהלים קכ"ג" (פסקה)

==בביאורי תורת החסידות==
*'''אליך נשאתי את עיני''' - על פי הכלל ש"במקום שמחשבתו של אדם - שם הוא נמצא", כאשר אדם נושא את עיניו ומתבונן באלוקות שלמעלה מהבריאה, אזי 'שם הוא נמצא'{{הערה|שם=יהל|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/95/index.htm יהל אור על המקום].}}.
*'''היושבי בשמים''' - תוכן המזמור כולו הוא הגאולה, שמהות הגאולה הוא חיבור מעלה ומטה, חיבור ה'שמים' עם ה'עני ורוכב על חמור' - חומריות הגוף והעולם{{הערה|שיחת שבת פרשת וירא תשכ"ג.}}.
*'''הנה כעיני עבדים''' - אף שבדרך כלל עבודת העבד נחשבת למטה מעבודת הבן, הכוונה כאן על בחינת עבד שלמעלה מבחינת בן, כפי שמוכח מהמשך לשון הפסוק 'עד שיחוננו' לשון מתנת חינם{{הערה|לפי הכלל כל מה שקנה עבד קנה רבו, העבד לא יכול לקנות שום דבר לעצמו וכל מה שהוא מקבל זו מתנת חינם.}}, כיון שעל ידי בחינה נעלית זו של עבודת עבד ממשיכים בחינת 'אוצר חנם' שלמעלה, מקום שמעשי התחתונים לא נוגעים בו באמת כיון שהוא נעלה מהם, והוא נמשך רק באופן של מתנת חינם{{הערה|שם=יהל}}.
*'''כעיני עבדים''' - ה'עבדים' עליהם מדבר הפסוק הם [[מט"ט]] ו[[סנד"ל]] שבעולמות יצירה ועשיה וההשתוקקות שלהם לאלוקות גדולה מאוד, וכמותם גם ההשתוקקות של נשמות ישראל, שאף שעלו במחשבה, ההשתוקקות שלהם גדולה מאוד לעצמות אין סוף{{הערה|תורה אור פרשת יתרו.}}.
*'''הבוז לגאי יונים''' - הנשמה ירדה לעולם והיא מלובשת בגוף הגשמי ולבושים צואים המלכלכים אותה ומתעים אותה מעבודת השם, ולכן הכינוי שלה בפסוק הוא 'יונה' מלשון [[אונאה]]{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן על מאמרי רז"ל עמוד 458.}}.