עריכת הדף "תהלים ס'" (פסקה)

==בחסידות==
*'''בהצותו את ארם נהריים''' - 'בהצותו' הוא לשון יריית חיצים. עשו שרומז לרע גמור, גסות הרע, 'עשו הוא אדום', מלחמתו היא על ידי סיף ולכן נגמר בזמן קצר יותר, מה שאין כן המלחמה בלבן הארמי, שהולך ברמאות והוא רע הנעלם, הוא באמצעות 'חיצים', שבאמצעותם הורגים אויב מרוחק שאפילו לא רואים אותו, וזה פירוש הפסוק 'בהצותו את ארם נהריים', מקום מושבו של לבן, רע הנעלם, שהוא באמצעות חיצים דווקא{{הערה|ספר המאמרים תר"פ עמוד סז.}}.
*'''אנפת תשובב לנו''' - על ידי התשובה של בני ישראל משיבים את חרון אפו של הקב"ה ומגיעים לגאולה, כהמשך הפסוק "אודך כי אנפת בי", ומה שכתוב 'תשובב' בשני בתי"ם הוא על פי המדרש שהקב"ה אומר שבני ישראל צריכים לשוב תחילה ובני ישראל אומרים שהקב"ה צריך לשוב תחילה, והמסקנה היא 'תשובב', ששבים יחד, וזאת על ידי שיש אתערותא דלעילא אך אינה מורגשת והתחתון מרגיש כביכול הוא שב מעצמו, ואז יש את המעלה של שני האופנים{{הערה|ספר המאמרים י"א ניסן חלק א' עמוד מט. תהלות מנחם על הפסוק.}}.
*'''נתת ליראיך נס להתנוסס''' - העבודה של המסירות נפש בעניני נסיונות, הוא כדי לפעול בבני ישראל ענין של התרוממות והגבהה ('להתנוסס' מלשון דגל, שמתרומם ומתנוסס אל על), וכל זאת הוא "מפני קושט סלה", מפני מידת האמת של אברהם אבינו שפתח את הצינור של מסירות נפש{{הערה|ספר המאמרים תשי"א עמוד קי.}}.
*'''הושיעה ימינך וענני''' - על ידי זה שיהודי משפיל את מידת החסד ואהבה (ה'ימין' שלו) בתאוות הגוף ונפש הבהמית, הוא גורם השפלת השפע לחיצוניים, וצריך להושיע יד ימינו לחזור על הקדושה, וזאת על ידי התורה, ועל זה נאמר גם 'ימיך תרעץ אויב', שעל ידי התורה שנקראת עוז ניתן הכח להרוג את תאוות היצר הרע ונפש הבהמית{{הערה|לקוטי תורה שמיני עצרת עט, א.}}.