עריכת הדף "תהלים כ"ג" (פסקה)

== תוכן המזמור ==
המזמור מבטא את האמונה כי ה' [[השגחה|משגיח]] על מעשי האדם ומגן עליו בעת צרה; וכן כי ה' מספק לאדם את כל מחסוריו ה[[גשמיות|גשמיים]] וה[[רוחניות|רוחניים]]. המשורר מבטא את געגועיו ואת רצונו לשים על ה' את כל יהבו, [[דבקות|ולהדבק]] בו.
ניתן להבחין במזמור במספר [[דימוי]]ים של ה'. מספר חוקרים רואים במזמור כולו ציור אחד - ה' כ[[רועה]] אשר מולו עומד דוד, המכנה אותו {{ציטוטון|ה' רֹעִי}}. אחרים מחלקים אותו לשתי תמונות - דימוי הרועה בפסוקים א'-ד', ודימוי ה' כבעל בית, אשר מארח את אורחו, דוד - {{ציטוטון|וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה'}} (פסוקים ה'-ו'). יש המחלקים את המזמור לשלושה חלקים: (א) הרועה וצאנו (א'-ג'); (ב) ה' כמורה דרכו של מחבר המזמור (פס' ד'); (ג) בעל בית ואורחו (ה'-ו').{{הערה|"תהלים כ"ג", [[נחום סרנה]] (עורך), '''תהלים - חלק א'''', סדרת עולם התנ"ך, עמ' 105 ({{כותר|23958533}})}}

פרשנויות שונות ניתנו לנושא המזמור; הפרשנות המקובלת היא שמדובר במזמור אישי, המתאר את ביטחונו של האדם בה'.{{הערה|[[דעת מקרא]] על תהלים כ"ג}} לעומת פרשנות זו מציג ה[[מלבי"ם]] את המזמור כעוסק בחייו האישיים של דוד לפני שהיה למלך, ומפרט כיצד חלקיו השונים של המזמור מקבילים לחיי דוד.{{הערה|[[s:מלבי"ם על תהלים כג א|מלבי"ם על תהלים, מזמור כ"ג, פסוק א']]}} פרשנות נוספת מוצגת ב[[מדרש תהלים]]: חז"ל מציגים את המזמור כסמל לקורות [[נדודי בני ישראל במדבר|עם ישראל במדבר]].{{הערה|מדרש תהלים, מזמור כ"ג, ד"ה "נפשי ישובב"}}