עריכת הדף "
תהלים ט"ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ביאורי החסידות== *'''לקדושים אשר בארץ המה''' - ב[[מסכת אבות]] מביאה המשנה פסוק זה כראיה שבני ישראל הם מה'חמשה קנינים' שקנה הקב"ה בעולמו (כראיה נוספת על הפסוק 'עם זו קנית'), כיון שהמשמעות של ה'קנינים' הללו זה הקשר המיוחד שלהם שגם לאחר שנבראו כמו שהם בעולם מודגש הקשר המיוחד שלהם עם אלוקות והם מבטאים גילוי אלוקות כאן בעולם, ולכן מהפסוק הראשון היה אפשר לחשוב שהקנין של בני ישראל זה רק כמו שהם מצד הנשמה, ופסוק זה מדגיש שזהו גם 'קדושים '''אשר בארץ'''', כמו שהם כאן בעולם בענינים הארציים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 39.}}. *'''ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי''', תומיך הוא מלשון סיוע, שהאדם עוסק במלאכה והקב"ה מסייע לו שהפרנסה תספיק בשפע, ואילו 'מנת חלקי' פירושו שהקב"ה נותן לאדם את כל ה'מנה' והפרנסה המצטרכת לו במתנה מלמעלה, ואלו כמו אלו - הקב"ה הוא זה שמעניק להם פרנסתם, גם אם נראה שהוא עושה כלי בדרך הטבע, והפרנסה הגשמית משתשלשלת מהפרנסה הרוחנית{{הערה|מכתב כללי לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 231.}}. *'''אתה תומיך גורלי''' - בכל אחד מישראל יש בחינת גורל, המקשרת אותו עם הקב"ה למעלה מכל מציאותו ולמעלה מטעם ודעת, וההתמסרות המוחלטת הזו של יהודי לעבודת השם שבבחינת גורל, מגיעה מ'אתה', עצמותו יתברך שלמעלה מכל הדרגות{{הערה|ד"ה נתת ליראיך תשל"ו.}}. *'''שיויתי ה' לנגדי תמיד''' - אדם צריך לנהוג ב[[מידת ההשתוות]], שידע שהכל מאת הקב"ה ולא יגע לו אם משבחים אותו או מבזים אותו, כיון שהכל מאת הקב"ה ובכל אופן היא עבודת השם{{הערה|כתר שם טוב רכ. מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמוד קצב. תניא פרק כ'. שיחת שבת פרשת חיי שרה תש"כ. שיחת חג השבועות תש"כ.}}. *'''לנגדי תמיד''' - מכך שהפסוק הובא על ידי הרמ"א בפתיחת השולחן ערוך, זו הוראה שהדבר שייך לכל יהודי, ואין הכוונה להתבונן בכך תמיד, אלא שמתבונן בזה בתחילת היום, וכאשר יצרו במשך היום מתגבר עליו, יזכר בענין של 'שיויתי השפ' ובכך יתעורר להכנסה מתוך שמחה וגאון יעקב{{הערה|שיחת אחרון של פסח תשל"ט.}}. *'''כי מימיני בל אמוט''' - שם הוי' צריך להיות כמו שפוגשים חבר, שכאשר אדם נותן לחבירו שלום - הימין שלו כנגד צד שמאל של חברו, וכך שם הוי' שהוא בחינת ימין, צריך לפעול על צד שמאל דווקא{{הערה|כתר שם טוב הוספות סימן נח. שיחת י' שבט תשכ"ג.}}. *'''אורח חיים, שובע שמחות את פניך, נעימות בימינך נצח''' - שלושת ענינים אלו רומזים לשלושה ענינים בעבודתם של ישראל שמגלים את האוצר של מעלה, לימוד תורה ("חיים את בעי - צפה לתורה"), עבודת הצדיקים ("שבע כתות צדיקים"), ובעיקר על ידי הענין השלישי שקשור עם [[מידת הנצח]], עבודתם של ישראל שבשבילה המלך מבזבז את כל אוצרותיו, למעלה מכל טעם וחשבון{{הערה|באתי לגני תשכ"ט.}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף