עריכת הדף "תגים" (פסקה)

==תיוג האותיות==
האותיות בכתב סת"ם מחולקים לשלוש קבוצות:
* אותיות [[א]], [[ו]], [[כ]], [[ל]], [[מ]], [[ס]], [[פ]], [[ר]], [[ת]] (מלאכ"ת סופ"ר) - ללא תגים.
* אותיות [[ב]], [[ד]], [[ה]], [[ח]], [[י]], [[ק]] (בד"ק חי"ה) - תג אחד.
* אותיות [[ג]], [[ז]], [[ט]], [[נ]], [[ע]], [[צ]], [[ש]] (שעטנ"ז ג"ץ) - שלושה תגים.

בכל אותיות אלו, אין חילוק בין אותיות פשוטות ואותיות כפופות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/5/36/5a.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן לו].}}.

אצל חלק מהסופרים נהוג כיום{{הערה|בעיקר בכתיבה הספרדית.}} לכתוב את הסת"ם ללא תגים, ולהוסיפם רק לאחר השלמת הכתיבה ובדיקה הראשונית{{הערה|בדיקת חסר/ יתר/ מוחלף במחשב. מדובר בעיקר בתפילין ומזוזות, שם במקרה שנמצא פסול לא ניתן לתקן.}}, כדי לחסוך את הזמן של התיוג, במקרה שימצא פסול בכתיבה וכן מטעמי נוחות.

בתיוג האותיות יש להיזהר בדברים רבים, שחלקם פוסלים את הסת"ם. יש לוודא שהתגים לא יגעו זה בזה, שיהיו מחוברים לאות כראוי{{הערה|תג שאינו מחובר לאות נחשב כאות זי"ן שזרוקה בין השיטין הפוסלת את הסת"ם, תג שנוגע בחבירו יכול להדמות לאות ש' או ע' או ח' קטנה וכן הלאה.}}, ושלא יכנסו לחלל אות ך' בשורה שמעליהם. ישנם סופרים המשתמשים בעט ברזל מיוחד הנקרא רפידוגרף לתיוג, וישנם סופרים המהדרים לתייג עם הקולמוס עצמו.

בתיוג מזוזות ותפילין ישנם תגים מיוחדים לפי [[קבלה]] הנקראים "תגי קבלה" אותם מוסיפים לכל ארבעת האותיות של [[שם הוי']]{{הערה|1=ראו [din.org.il/2012/08/05/%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96%D7%9C/ תשובה הלכתית באתר דין, אודות תגים אלו שלא מופיעים ב'שמונה שערים' וחילוקי המנהגים בעקבות כך].}}, וכן באותיות מסויימות נוספות{{הערה|הרמב"ם מונה את האותיות בעלות התגים: בפרשה ראשונה של תפילין אות מ"ם סתומה של מימים יש עליה שלושה זיינין. בפרשה שניה יש חמש אותיות ה"א שצריכין ארבעה זיינין, והן ה"א של ונתנה, ה"א ראשונה ואחרונה של הקשה, ה"א של ויהרג, וה"א של ידכה. בפרשה שלישית יש חמש אותיות שצריכין זיינין, והן: קו"ף של ובקומך יש עליה שלושה זיינין, קו"ף של וקשרתם שלושה זיינין, טי"ת וטי"ת ופ"א של טטפת על כל אחת ארבעה זיינין. בפרשה רביעית יש חמש אותיות עם זיינין: פ"א של ואספת שלושה זיינין, חי"ו של ואספת יש עליה זיין אחד, וטי"ת טי"ת פ"א של טוטפות על כל אחת ארבעה זיינין. כל האותיות המתויגות ששה עשר (הלכות תפילין פ"ב ט'). במזוזה - פרשה ראשונה יש בה שבע אותיות על כל אחת מהן שלושה זיינין, והן: שי"ן עי"ן של שמע, נוין דנפשך, ותרי זייני"ן של מזוזות ותרי טיתי"ן של טטפות, פרשה שניה יש בה שש אותיות ועל כל אחת שלושה זיינין, ואלו הן: גימ"ל של דגן, ותרי זייני"ן של מזוזות, ותרי טיתי"ן של טטפות, וצד"י של הארץ (הלכות מזוזה פ"ה).}}.