עריכת הדף "שניאור זלמן פרדקין" (פסקה)

== עם אדמו"רי חב"ד ==

בחצר הרבי [[הצמח צדק]] היו גאונים גדולים כר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' [[הלל מפאריטש]], ובכל זאת נתנו לו בחצר מקום של כבוד, על פי הוראתו המפורשת של ה'צמח צדק' שהגדירו כ'גאון'.

כבר אז החל הצמח צדק להושיבו עימו בדיני תורה, ואמר עליו "הוא יודע כמה ווים יש בכל הש"ס", זקני החסידים מספרים, שהצמח צדק חגרו באבנט ובירך "אוזר ישראל בגבורה".

ה'צמח צדק' העריכו כל כך, עד שביקשו לתת 'הסכמה' ל[[ליקוטי תורה]], ומכנהו שם בשם "גדול גאוני זמננו".

כאשר ר' [[אליהו יוסף ריבלין]] עלה לארץ ישראל, ביקש לעבור דרך פולוצק, אמר לו [[הצמח צדק]], אל תעבור שם, כדי לא לבטל את ר' שניאור זלמן מתלמודו.

למרות זכרונו המופלא היה עוסק כל יום שלוש שעות בלימוד תורת הצמח צדק, באומרו שלא תיתכן התקשרות לצדיק בלא לימוד תורתו בכל יום.

גם ל[[אדמו"ר המהר"ש]] היה מקושר מאוד, והיה אחד משלושת הגאונים שהכתירו את [[אדמו"ר המהר"ש]] לנשיאות.

התורת חסד גם נתן [[סמיכה]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]] בהלכות איסור והיתר, ביחד עם הגאונים הרבנים [[יצחק אייזיק מהומיל]] [[הלל מפריטש]] ו[[יצחק אייזיק מויטבסק]].

פעם, כאשר דעתו הייתה בדוחה עליו, חזר בפני [[המהר"ש]] דף גמרא דף מהרש"א ודף 'קינות'...

[[אדמו"ר הרש"ב]] העריכו מאוד והתבטא עליו: "בדורות קדומים היה נחשב לגאון!"