עריכת הדף "שנה מעוברת" (פסקה)

===עיבור השנה===
כל עוד ש[[בית המקדש]] היה קיים והייתה סמכות הלכתית עליונה, היו חברי הסנהדרין מעברים את השנה לפי ראות עיניהם, כשהם מערבים בחשובים גם שיקולים כלכליים וסביבתיים, ולא מעברים את השנה לפי סדר קבוע.

עם צאתם של בני ישראל לגלות וביטול מוסד הסנהדרין קבע [[הלל הנשיא]] מחזור קבוע של 19 שנים, שבמהלכם מגיעים השמש והירח לאותה נקודה בדיוק{{הערה|כל החישובים של מחזורי השמש והירח מורכבים מחלקי שעות ודקות, ונדרשים חישובים מסובכים על מנת לעקוב אחרי מהלכי השמש והירח.}}, על ידי עיבור של 7 שנים בכל מחזור של 19 שנים{{הערה|את המחזורים של 19 שנה מחשבים מבריאת העולם, כך שלדוגמא בשנת י"ט לבריאה נגמר מחזור, וכן בשנת ה'ת"ש נגמר מחזור כך שבשנת ה'תש"א התחיל מחזור חדש}}{{הערה|בממוצע יוצא שבכל 2.86 שנים חלה שנה מעוברת.}} (מתחילת המחזור מעברים את השנים: 3, 6, 8, 11, 14, 17, 19{{הערה|השנים האלו נקראות גו"ח אדז"ט}}).

עיבור השנה מתבצע ב[[חודש אדר]] ונקרא בשם 'אדר ראשון', והחודש השני הנקרא בשם 'אדר שני' הוא החודש בו חל חג הפורים, וכן דינים נוספים כמו קריאת ארבע הפרשיות, וכן אדם שנולד בשנה שאינה מעוברת ושנת ה[[בר מצווה]] שלו חלה בשנה מעוברת, יתחייב במצוות בחודש השני.

בעקבות השינויים במספר שבתות השנה בין שנה מעוברת לשנה שאינה מעוברת, ישנם שבתות בהם קוראים ב[[שבת]] אחת שתי פרשיות (במצב זה נקראים הפרשות "פרשיות מחוברות"{{הערה|דוגמא לפרשות שמתחברות בשנה שאינה מעוברת: ויקהל-פקודי, תזריע-מצורע, אחרי-קדושים, ועוד.}}).