עריכת הדף "שמואל וינברג" (פסקה)

== קשריו עם [[אדמו"ר הרש"ב]] ==
{{ערך מורחב|ערך=[[אסיפת הרבנים עת"ר]]}}
רבי שמואל מסלונים היה פעיל מאוד בנושאי שמירת היהדות, יחד עם ידידו הרב יוסף שליפר מסלונים. כבר בשלהי חורף [[תר"ס]] שלחו השניים אל [[אדמו"ר הרש"ב]] שליח מיוחד לדון בדבר חיזוק הדת.

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב פונה אליו בשורות הבאות בתארים נדירים ביותר שלא נמצא כדוגמתם באגרותיו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב, כרך ג, עמ' שסג}}:
" '''כבוד הרב הקדוש המפורסם שלשלת היוחסין מגזע אראלים ותרשישים דורש טובת עמו בכל לב ובכל נפש בנש"ק (=בנן של קדושים) כש"ת (=כבוד שם תפארתו) מוהר"ר שמואל שליט"א''' ".

ומתבטא אודותיו {{הערה|שם עמ' שמא; וראה גם 'נשיאי חב"ד ובני דורם' [אה"ק תשל"ב] עמ' 93-91}}:" '''הרב מסלאנים... עוסק... בדבר החזקת הדת אשר נחיצות הדבר גדול מאד והרבה רבנים נתעוררו בזה בחוזק''' ".

בשעה שה[[משכילים]] וה[[ציונים]] התחילו את מלחמתם ב[[יהדות]], נוסדה בשנת [[תרס"ב]] בכוחות משותפים, לשכה מיוחדת בקאוונא בשם [[מחזיקי הדת]]. בין העומדים בראשה היו ר' [[יעקב ליפשיץ]] והר"ז לאנדע. בעתונות החילונית כונתה בשם "הלשכה השחורה". בשלבי הקמת החברה הגיע רבי שמואל מסלונים בעצמו אל [[אדמו"ר הרש"ב]] לדון בדבר יסוד ועד 'מחזיקי הדת'{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=cf3c457b-5bbe-4313-addc-7b4604e3809b&st=מסלונים&pgnum=20 אגרות קודש חלק ג' עמ' 20]}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] השתדל להביא לידי אספת רבנים רשמית בו ידובר על אופני חיזוק הדת. תשע שנים השתדל בנושא במאמצים גדולים, ובמכתבים ב[[חודש אייר]] [[תרס"ט]] הגיע הדבר לפועל. על אסיפה זו כותב [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]] חלק א' כח.}} "האסיפה הכבירה בוילנא, אשר זה כמאה שנה לא הייתה אסיפה כזאת".

[[אדמו"ר הרש"ב]] פעל בהתאם ועמד בקשר ישיר עם הלשכה הזאת, ובקיץ [[תרס"ט]] שהה אצלם משך זמן שליח רבנו, ר' [[אליעזר משה מאדייעווסקי]]. לשכה זו נוהלה בראשות האדמו"ר רבי שמואל וויינברג ועמו הרב יוסף שליפר מסלונים.

באותה שעה נקראה אספה רשמית של הרבנים מטעם, על ידי מ. קרעבס, הרב מטעם במושבות פלך חרסון. האספה הייתה מאושרת על ידי שר הפנים והתקיימה ב[[ניקולייב]] ב[[ב' אייר]] והשתתפו בה 25 רבנים מטעם. פחד נפל על העדה הדתית ברוסיה, שמא יקובלו באספה זאת החלטות המנגדות לדת ויתאשרו על ידי הממשלה.

=== האסיפה ===

רבי שמואל וויינברג מסלונים והרב יוסף שליפר מסלונים שלחו מיד שליח מיוחד אל אדמו"ר הרש"ב, עם מכתבים המתארים את המצב. האדמו"ר מסלונים כותב במכתבו: {{ציטוטון|בהגיע שמועה מבהילה ש'הרב מטעם' הידוע נוסף גם הוא על שונאינו, ורוצה לעקור את הכל, הרחמן יסכל מחשבתם ויפר עצתם, אצנו וחשנו לזרז נטיעתו בעיום טוב, להנות עצה ותושיה חות דעתו הקדושה, ושיהיו נמנים בראש הקרואים לדבר מצווה יקרה כזאת, כי רבה היא, ורבים מהצדיקים שליט"א ובראשם הרה"ק אדמו"ר שליט"א מטשארקאב נתקשרו בהכנסייה לשם שמים בכל לבבם ונפשם}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] הסכים לאסיפה בהשתתפות עם הגאון [[רבי חיים מבריסק]] שהחליט לעשות אסיפה גדולה. לאחר נסיונות שונים במשך מספר שנים מול התנגדויות מצד ה[[משכילים]] התקיימה האסיפה לבסוף, בהשתתפות 20 גדולי ישראל מכל החוגים והמפלגות, ביניהם הגאון רבי חיים מבריסק, הגאון רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]], ועוד. תוצאות האסיפה הברוכות הועילו מאוד{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]], חלק ד' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&st=מסלונים&pgnum=16&hilite=da10afa0-dc74-4924-835b-6898adf9ee26 עמ' 16 - 24.]}}