עריכת הדף "שלמה מיידנצ'יק" (פסקה)

===נעוריו===
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]] בראשות משלחת [[אגודת חסידי חב"ד]] בסיום [[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשס"ג]] באולם הקבינט הבטחוני. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר [[אגו"ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] והרב [[נתן וולף]]]]
[[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה"ל]]]]
ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק נולד בעיירה מינקוביץ' ב[[אוקראינה]] תחת המשטר הקומוניסטי של [[ברית המועצות]] ב[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] למרת מרים עטל (לבית פרידמן) ולר' צבי הירש מיידנצ'יק שהיו [[חסידות בויאן|חסידי בויאן]] כצאצא ל[[מהר"ל מפראג]] מצד אביו, ולרבי [[ישראל מרוז'ין]], לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], ול[[מגיד ממעזריטש]] מצד אימו. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את שלוימק'ה [[חינוך על טהרת הקודש|חינוך יהודי]] תחת התנאים הקשים ששררו באותם זמנים, הוא לימד אותו בגיל צעיר [[חומש]] עם [[רש"י]] והקנה לו יסודות מרכזיים ב[[יהדות]]{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 19.}}. בהמשך הוא נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי ('השפולרקה'), אך גם שם שמר במסירות נפש על יהדותו ונמנה מללכת לבית הספר בשבתות וחגי ישראל, גם לאחר שנאלץ ללכת גם בשבתות ל'שפולרקה' נמנע מלעבור על איסורי שבת. כך היה מספר שנים עד שאט אט נגרר תחת השפעת המורים וחבריו הקומניסטים ואף היה חבר בתנועת הנוער הקומוניסטית{{הערה|שם=בית}}. 

לאחר שגמר את שנות הלימוד בבית הספר עבר לתיכון, בגיל 17 סיים את התיכון ואז פרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. שלוימק'ה רצה ללמוד ב[[אוניברסיטה]] אך בעקבות היותו [[יהודי]] הוא לא התקבל, בעקבות-כך נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי [[רכבת|רכבות]]. בקראסנאדאר החל לחוש את משמעות היותו יהודי{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 22.}}.

כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. כשראה ר' שלוימק'ה את היהודים עטורי הזקנים בעיר הוא נזכר בבית אביו ובעיירה ממנה הגיע והחליט לחזור ליהדותו, בתחילה קרבו האדמו"ר [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]] מ[[מכנובקא]] ובין השאר הזמינו לסעוד אצלו את [[ליל הסדר]] (דבר נדיר ביותר אצל האדמו"ר בכלל ובאותה תקופה בפרט){{הערה|בזמנים אלה האדמו"ר ממכונבקא נמנע מליצור קשר עם איש בעקבות החשש מסוכני ק.ג.ב., אך ר' שלוימק'ה ללא רקע קודם מיד כשראה אותו קרבו קירובים מיוחדים}} לאחר מכן ר' שלוימק'ה החל להיכנס לבית כנסת חב"ד בעיר, בתחילה הוא נחשד על ידי החסידים כמרגל של ה[[ק.ג.ב.]] אך לאחר זמן רב שהופיע בתפילות, וכשהחסיד ר' [[אהרן חזן]] ראה אותו סועד יחד עם האדמו"ר ממכנובקא את ליל הסדר הוא קרבו ל[[חסידות חב"ד]], ולאחר מכן אף הדריכו המשפיע החסיד ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הדרכה אישית. 

לאחר סיום המלחמה יצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שלוימק'ה מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא חושב שאינו ראוי ללמוד בתומכי תמימים, כמכתב תשובה ענה לו אדמו""ר הריי"צ: {{ציטוטון|ומה שאמרת .. שאין אתה רוצה להטעות את עצמך ואת אחרים שאין אתה ראוי להיות תלמיד מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ידוע תדע אשר הם דברי [[הנפש הבהמית|הנה"ב]] הרוצה ח"ו ללכדך ברשתו}}{{הערה|שם=בית|הקטר של חב"ד, פרק 2 "לידה מחדש", עמ' 28 ואילך.}}.

בהיותו ב[[פוקינג]] שהתה שם גם אמו של הרבי [[הרבנית חנה]], ור' שלוימק'ה דאג לרבנית חנה לעצי הסקה באחד הימים הקרים, ב[[תשכ"א]] כשהגיע לרבי בצ'ארטר הראשון בקשה הרבנית חנה לראותו ואמרה לו (תוכן המילים): {{ציטוטון|אמנם אני לא מכירה אותך אבל שמעתי שאתה עושה הרבה נחת רוח לבני}}.

לאחר שהות של כשנה וחצי בפוקינג עבר ר' שלוימק'ה יחד עם צוות ותלמידי הישיבה מפוקינג לעיירה [[ברינואה]], שם התאחדו עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] החדשה ונמנה על התמימים המייסדים של הישיבה. בברינואה השתדך עם רעייתו מרת רוזה (בת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]). בברינואה נהגו החסידים לטבול במעיין שזרם בסמוך לעיירה, ור' [[לוזיק גורליק]] העיד כי בימי החורף הקפואים כשהמעיין קפא ולא היה נתן לטבול בו ר' שלוימק'ה היה הראשון שבא ושבר את הקרח במעיין כדי לטבול בו.