עריכת הדף "שלושת השלמויות" (פסקה)

==שלימות הארץ==
{{ערך מורחב|ערך=[[שלמות הארץ]]}}
ארץ ישראל הובטחה ל[[אברהם אבינו]] בברית בין הבתרים וניתנה בפועל לעם ישראל על ידי [[יהושע בן נון]]; לאחר חורבן [[בית ראשון]] בחלוף שבעים שנה חזרו אליה, ולאחר כמה מאות שנה מחורבן בית שני חזרו אליה. בשנת [[תש"ח]] הקימו ה[[ציונים]] [[מדינת ישראל|ממשלה]] ב[[ארץ ישראל]], לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב[[תשכ"ז]] שכבשו את סיני והגולן החלו פוליטיקאים מסויימים לדבר על כך שזה רק באופן זמני ויחזירו להם את השטחים שלקחו מהם.

הרבי צעק על דבר זה בחריפות רבה, ואמר כמה טעמים על גודל וחומרת האיסור:

ב[[סימן שכ"ט]] ב[[שולחן ערוך]] כתוב: שנכרים שבאו על עיר הנמצאת {{מונחון|בספר|בגבול}} ב[[שבת]], אפילו אם באו רק על עסקי {{מונחון|קש ותבן|ממונות}} יוצאים עליהם ב[[מלחמה]] בשבת, משום סכנת נפשות. ואמר [[הרבי]], כי על חשש נפשות יוצאים למלחמה, כל שכן על ודאי נפשות שמחללים שבת; ומסירת השטחים, ואפילו הדיבורים על מסירתם גורמים לדם יהודי להשפך, ועל כן הוא איסור גמור.

כן הוסיף, ש[[ארץ ישראל]] ניתנה ל[[עם ישראל]] על ידי [[הקב"ה]], וכך נכתב ב[[רש"י]] הראשון על ה[[תורה]]: אמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל את ה[[תורה]] אלא {{מונחון|בהחודש הזה לכם|ה[[מצווה]] הראשונה ב[[תורה]] שנצטוונו על ידי משה רבינו}}, ומדוע פתח בבראשית, משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים". שאם יבואו אומות העולם ויאמרו להם ל[[ישראל]] "ליסטים אתם", יענו להם שהוא בראה, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. והיינו, שאין כלל רשות למסור שטחים אלו, שהרי הם ברשות [[הקב"ה]], ולא ברשותנו.

כיון ש[[שלימות הארץ]] פירושה ש[[ארץ ישראל]] תהיה בידי [[עם ישראל]], הרי ששלימות גמורה בזה תהיה לעתיד לבוא שיתן [[הקב"ה]] ל[[עם ישראל]] את כל הארץ שהבטיח ל[[אברהם אבינו]] - כולל ארץ הקיני, הקניזי והקדמוני.