עריכת הדף "שיריים (הלכה)" (פסקה)

==הגדרה למדנית==
לכאורה לא יתכן שיחול על דם דין חובת זריקה וגם דין שיריים, שכן שתי הגדרות אלו סותרות זו את זו. אם ישנה חובת זריקה על הדם, הוא אינו נחשב לשיריים. למרות זאת ב[[חידושי רבי חיים הלוי]]{{הערה|דף ס' עמוד א' על דברי הרמב"ם מהלכות הקרבת הקרבנות פרק י"ט הלכה י"ח}} קובע כי ישנה סיטואציה שבו יחולו על הדם שני הגדרות סותרות אלו.

כראיה לכך מביא [[רבי חיים מבריסק]] את דברי ה[[רמב"ם]] שקובע כי קיים חילוק בין שיירים של דם שנמצא כולו בכוס אחת, לבין שיירים של דם שנמצא בשתי כוסות נפרדות. בעוד שבסיטואציה הראשונה נחשב הדם כולו לשיריים, הרי שבסיטואציה השניה שבו הדם מחולק בין שתי כוסות, נחשב רק הדם שבכוס הראשונה - שבה בוצעה הזריקה על המזבח - לשיריים ואילו הדם השני אינו נחשב ל"שיריים". התוצאה של קביעה זו באה לידי ביטוי במקרה שבו אדם עשה רק אחת מארבע הזריקות שיש לעשות ב[[קרבן חטאת]], מקרה שאליו מתייחסת המשנה וקובעת שהקרבן כשר למרות שישנה מצווה להשלים ולבצע את כל ארבעת הזריקות. במקרה כזה, יחול על הדם שבכוס דין "זריקה" חלקי, מכיון שישנה עדיין מצווה לזרקו, אבל יחול עליו גם דין שיריים מכיון שהזריקה הראשונה הינה זריקה מושלמת, שמביאה לידי פועל את כשרות הקרבן (שהרי גם אם לא יעשה זריקות נוספות הקרבן יהיה כשר).

הגדרה זו מתבססת על חילוק שמבואר בדבריו בין הגדרת "שיריים" להגדרת "דחוי" החל על דם קרבן שנגמרה עבודתו, והוא קובע שבעוד שהגדרת "דחוי" חלה על קרבן רק לאחר שהוא נדחה לגמרי מעבודת המקדש ולא שייך לקיים בו מצווה נוספת, הרי שהגדרת ה"שיריים" היא [[חלות]] פעילה שחלה על הדם כתוצאה מעבודת הזריקה, וממילא תיתכן סיטואציה שבה יחול על ה[[דם]] הגדרת שיריים גם אם יש על הדם חובת זריקה.