עריכת הדף "שידוך יצחק ורבקה" (פסקה)

==הנסיעה==
אליעזר לקח מבית אברהם, עשרה מ[[גמל|גמלי]] אברהם{{הערה|שהיו עם זמומים בפיהם, שלא יאכלו משדות אחרים.}}, שהיו מלאים בכל טוב. אברהם כתב שטר{{הערה|"דיאתיקי"}} שבו נתן את כל נכסיו ליצחק, כדי שירצו להנשא לו, ונתנו לאליעזר{{הערה|רש"י כ"ד, י'.}}.

לאליעזר ארעה [[קפיצת הדרך]], ובאותו יום שיצא מארץ כנען - הגיע לחרן. כמו שאמר להורי רבקה{{הערה|כ"ד, מ"ב.}}: {{ציטוטון|ואבוא היום}} - היום יצאתי, והיום הגעתי.

הצורך בקפיצת הדרך{{הערה|שם=ג|ליקוטי שיחות, חלק א' פרשת חיי שרה.}} היה, בגלל שרבקה הייתה בחרן כשושנה בין החוחים (כמו שושנה בין קוצים). וכשנעשתה ראויה להנשא ליצחק (כשנהייתה בת 3 שנים ויום אחד), שלח אברהם מיד את אליעזר להוציאה משם, ועם הנס של קפיצת הדרך בכדי שזה יעשה בצורה הכי מהירה. ולכן אליעזר סיפר למשפחת רבקה על הנס, שכאשר ראה שרצו לעכבה אצלם, הסביר להם נחיצות המהירות שבדבר, וסיפר להם על הנס המיוחד שנעשה לשם כך.

עוד הסבר: אברהם מסר ביד אליעזר שטר מתנה על נכסיו ליצחק, אם אברהם היה כותב את התאריך בשטר לפי יום כתיבת השטר, היה 'תוקע' את הכסף למשך כל הזמן שעד לקידושי רבקה; ואם היה כותב לפי תאריך הגעת אליעזר לחרן, היה נראה שהשטר מזויף. ולכן הוצרך לנס, שיכתוב ובאותו יום השטר ימסר.

כשהגיע אליעזר לחרן, היה זה לפנות ערב. הוא הגיע אל ה[[באר מים|באר]] של העיר, בשעה שבה נהגו הנערות לשאוב מים לסעודת הערב{{הערה|כ"ד י"א, ומדרש שכל טוב על הפסוק.}}. הוא הושיב את גמליו על ברכיהם, והשקה אותם מימי הבאר.