עריכת הדף "שבא" (פסקה)

== סוגי השבא השונים, והחטפים==
קיימים 4 סוגים: שבא נח, שבא נע, שבא מרחף, ושבא געיה.

מלבד זאת, באותיות הגרוניות (אחה"ע) במקום שאמור לבוא שבא-נע, מכיון שבהגיה המדוייקת לא ניתן להגות באות גרונים שבא-נע, האות מנוקדת בחטף, ובדרך כלל מקבלת את הניקוד הסמוך אליה. מסיבה זו, החטפים נחשבים כאחת הווריאציות של שבא, ומבטאים אותם רק באותיות גרוניות{{הערה|שם=תשמב חי אלול|1=ראו [https://drive.google.com/file/d/1aML94hKeOc7edOV87eFD__SHfNY8cvdu/view שיחת חי אלול תשמ"ב] סעיף כא.}}.

הרבי ציין כי ידיעת ה[[דקדוק]] הוא מחוייב המציאות כדי לדעת לבטא את מילות התפילה כדבעי, והרבי ציין במיוחד את ידיעת החילוק בין שבא נח ושבא נע{{הערה|שיחת שבת פרשת החודש תשמ"ב, סעיף נא.}}.

===פירוט המופעים השונים של סוגי השבא והחטפים===
כאשר השבא מצוי בסוף הברה, הוא '''שבא-נח'''.

במצבים הבאים, ה'''שבא נע''':
{| class="wikitable"
|
|'''סימנים לזכירה'''
|'''המשמעות'''
|'''דוגמה'''
|-
|א
|'''א''' - ראש מילה
|בתחילה מילה, שבא יהיה שבא נע
|שְׁמִיעָה - השבא על הש' הוא שבא נע
|-
|ב
|ה'''שני (ב)''' מבין שני שבאים
|כאשר יש שני שבאים ברצף, הראשון יהיה שבא נח והשני שבא נע
|יִשְׁמְעוּ - השבא על הש' הוא שבא נח, השבא על המ' הוא שבא נע
|-
|ג
|אחרי תנועה '''ג'''דולה
|אחרי תנועה גדולה, שבא יהיה שבא נע
|שָמְעוּ - מאחר שהאות מ' מגיעה לאחר ש' עם תנועה גדולה (קמץ), השבא תחתיה הוא שבא נע
|-
|ד
|תחת '''ד'''גש
|תחת אות דגושה, השבא יהיה שבא נע
|לִמְּדוּ - באות מ' יש דגש תבניתי (מפני שהיא בבניין פִּעֵל הכבד), ולכן השבא תחתיה הוא שבא נע ולא שבא נח (למעשה, הוא שבא מרחף)
|-
|ה
|'''ה'''ללויה!
|כאשר יש שתי אותיות זהות ברצף, השבא על האות הראשונה יהיה שבא נע ('''ההיגיון''': כדי להקל על ההגייה)
|במילה הַלְלוּיָה לדוגמא יש שתי ל' ברצף, ולכן השבא על הל' הראשונה מוכרח להיות שבא נע (כדי לראות עד כמה זה לא נוח, יש לנסות להגות אותו כשבא נח)
|}
'''שבא מרחף''': שבא שנובע מחיטוף של תנועה גדולה. הוא נהגה כשבא-נח, אך מתפקד כשבא-נע. כך למשל, לא יבוא דגש קל אחריו.

'''שבא געיה''': שבא נע המופיע יחד עם [[מתג]], הנהגה כמו תנועה לכל דבר.