עריכת הדף "רב שרירא גאון" (פסקה)

==אגרת רב שרירא גאון==
איגרתו המפורסמת - איגרת רב שרירא גאון (איגרת רש"ג) - נכתבה סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל חכמי קירואן ובראשם רבי יעקב בן נסים, כתשובה לשש שאלות ששאלו את רב שרירא אודות השתלשלות התורה מימות ה[[תנאים]] עד ימיו. 

באגרת פורס רב שרירא את זמני חייהם של התנאים, ה[[אמוראים]], [[רבנן סבוראי]] וה[[גאונים]] שקדמו לו. תוך כדי כך, מתארך את זמני העריכה של ספרות חז"ל (ה[[משנה]], ה[[ברייתא|ברייתות]] וה[[תלמוד]]ים) ומתאר גם את אופן עריכתם.
 
האיגרת איגרת מהווה מקור מידע מרכזי, ובפרטים רבים בלעדי, על התקופות בהן היא עוסקת ותיארוכן.

החיבור הינו החיבור הקדום, המהימן והמדויק ביותר העוסק בתיאור הפרטים הכרונולוגיים של עידן חז"ל. 

ה[[ראשונים]] הסתמכו על תיארוכו של רש"ג במקומות רבים. 

האגרת הודפסה לראשונה בשנת שכ"ו בעיר קושטאנדינא (אסיטנבול של היום) שבטורקיה על ידי הרופא רבי שמואל ב"ר משה שולם, בתוך מהדורת "ספר היוחסין" שהדפיס, בעזרת אשה נדבנית בשם אסתר. 
===יחס הרבי לאגרת ===
[[הרבי]] נהג להביא מהאגרת מקורות לעניינים שונים{{הערה|דוגמאות: [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] אגרת ב'פג, אגרת ב'תרפט, אגרת ד'תפג ואגרת ד'תקמד}}.

כאשר ר' יצחק אייזיק וואגנער שאל את הרבי במכתב לגבי זמן כתיבת המשנה, ענה לו הרבי: {{ציטוטון|דעת רש"י (עירובין סב, ב) וכמה מרבותינו ז"ל שאפילו בימי האמורא אביי "לא הי' דבר הלכה כתובה בימיהן אפילו אות אחת, חוץ ממגילת תענית",
ושיטת הרמב"ם (בהקדמתו לספר היד החזקה) אשר "רבינו הקדוש חיבר מהכל ספר המשנה כו' ונגלה בכל ישראל וכתבוה כולו".
ומובן שאין להכניס ראש בין הרים הגדולים, אף שלכאורה הי' מקום לומר שהרמב"ם שראה כתבי הגאונים דעתו נמצאת באגרת דרבנו שרירא גאון, ואולי לא ראה רש"י אגרת זו (שהרי נמצא בריחוק מקום מבבל וכו' משא"כ הרמב"ם) ולכן כתב כנ"ל, משא"כ אילו הייתה האגרת באה לידו.}}{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9430.htm אגרת ט'תל]}}.

בשיחת [[י' שבט]] [[תשט"ו]] ובכמה מאיגרותיו הביא הרבי את התוספתא בעדויות שאומרת ש"מי שיש לו תלמידים ולתלמידיו תלמידים קורין אותו רבי, נשתבחו תלמידיו קורין אותו רבן, נשתבחו אלו ואלו קורין אותו בשמו". הרבי מציין שנוסח זה הוא לפי הגירסא שהובאה באגרת רב שרירא גאון.