עריכת הדף "רבי אליעזר ברבי יוסי" (פסקה)

===שיטת חכמים לאחר עדותו של ראב"י===
[[הרבי]] מקשה, למה לא חזרו בהם חכמים לאחר עדותו המפורשת של רבי אליעזר בן רבי יוסי שראה את הציץ '''בעצמו''' ברומי.

[[הרבי]]{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16021&hilite=54f81d09-d433-4f86-8871-40ef53f16ca8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99&pgnum=293 חלק כ"ו].}} מיישב על פי הידוע, שהמנורה שמצוירת בשער רומי היא בעל קנים עגולים כחצאי קשת, למרות שהמנורה האמיתית הייתה בעל קנית אלכסונים כמו שכותב [[רש"י]] בפירוש, וכמצויר ב[[רמב"ם]]. ולכן בהכרח, שמכיון שהמנורה היה כלי חשוב כל כך, היו נוהגים אומות העולם לחקות אותו במקומות שונים ואף בבתי [[עבודה זרה]] שלהם באופן דומה ולא מדויק למנורה של בית המקדש, ואת מנורות אלו חיקו ברומי. ישנם טעויות נוספות באותה מנורה, עד שבראשה מצויר צורה של דרקון שהוא עבודה זרה{{הערה|עבודה זרה מב, ב.}}.

ולכן גם כאשר ראב"י ראה את הציץ ברומי, אין זה הוכחה חד משמעית כי אכן כך היה ציור הציץ, מכיון שייתכן שהציור שם מחקה את הציץ כי שחיקו אותו, וקיימות אף אשוריות נוספות, כגון שהיהודים חיקו את הציץ ועשו ציץ דומה לציץ האמיתי כדי להציל את הציץ האמיתי. אפשרות נוספת היא, שאחד חיקה לעצמו את הציץ, ומכיון שקים איסור לחקות במדויק את הציץ שבבית המקדש - "לא תעשון איתי" - בית תבנית היכל וכיוצא בזה{{הערה|יתרו כ, ב. עבודה זרה מג, א.}} הוא עשה ציץ דומה. גם אם נאמר שבשינוי זה גם כן ישנו האיסור הנ"ל, ייתכן שהוא נעשה על ידי גוי.