עריכת הדף "קדוש קדוש קדוש" (פסקה)

==ירידת העולמות==

בחסידות מבואר כי ה"'''קדוש'''" הראשון מורה על האור אין סוף שהוא קדוש ומובדל מן העולם, וכלל אין לו שייכות לו. ולכן לאחריו יש פסיק לומר שנעלה אפילו מהקדושות שלאחריו.

ה"'''קדוש'''" השני הוא בירידת האור וצמצומו על מנת להוות את העולם, וגם אז הוא מובדל מן העולמות.

וה"'''קדוש'''" השלישי מורה על כך הוא מובדל מהעולמות באופן נצחי, ואינו תלוי בזמן.

לאחר מכן ממשיך הפסוק שהאור יורד ומתלבש ב"[[שם הוי']]", כלומר, '''הוי''' - מורה על התפשטות החיות למטה, '''צבאות''' - שהחיות מתלבשת בתוך הצבאות של המלאכים, ופירוש המילה "צבאות" היא "צבא" "אות". כלומר, ש[[הקב"ה]] הוא אות בצבאו - שכל החיות שמקבלים כל צבאות המלאכים, הכל הוא מאות אחת והיא הה"א האחרונה שבשם הוי' (שהאותיות י'ה'ו', הם הקדושים ומובדלים, והה"א האחרונה היא היורדת להוות העולמות). ועד ש'''מלוא כל הארץ כבודו''', שהחיות מתפשטת גם בצבא הארץ, ובכל מקום ואין מקום שהוא לא נמצא (רח"ל).

===ע"מ לברוא עולם===
{{הדגשה|וזהו שאיתא קדוש ראשון נגד מדת חסד לאברהם, קדוש ב' נגד מדת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] דיצחק, קדוש ג' נגד [[מידת הרחמים]] דתפארת ישראל, ה' הוי' פשוט, צבאות פירוש מן ה' הפשוט ירד למילוי ומילוי המילוי שהם מ"ב [[אותיות]] שעל ידי יבנו כל העולמות}}{{הערה|כתר שם טוב חלק ב' סימן שכ.}}.

כלומר, שהתחיל בצמצום קטן (שעדיין בבחינת נקודה - יו"ד), וכך יכל להמשיך את האור עד לבריאת העולם. והוא כמו רב שרוצה להסביר משהו לתלמידו, שבעבור זה צריך תחילה ליתן לו נקודה, ואחר כך יוכל ממנה להרחיב לו את כל השכל.