עריכת הדף "צה"ל" (פסקה)

==התייחסות הרבי לפעולות צה"ל==
ב[[שיחה|שיחותיו]], עסק הרבי פעמים רבות בנושא [[שלימות הארץ]], וכחלק מכך התייחס לעיתים קרובות לפעולות השונות שנעשו על ידי הזרוע המבצעית של צה"ל, כשעל פי רוב הוא מגבה את פעולותיהם, וקורא למנהיגים הפוליטיים של מדינת ישראל שלא לערב פוליטיקה בענינים צבאיים, הנוגעים לשמירה על בטחונה ועל ריבונותה של מדינת ישראל ושלום תושביה.

בכ"ב סיוון [[תשמ"ט]] התבטא הרבי באוזני מר יוסף בן חנן קצין חיל שריון {{ציטוטון|כשצה"ל יהי' בחוזק, אזי לא יצטרכו לכל מלחמה, כי 'מוראך ופחדך' יהיה על כל הארצות מסביב, ואז לא יהיה קרבנות ולא מלחמה, ויבוא משיח צדקנו. זה העיקר של כל העיקרים}}.
===מלחמת השחרור===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת השחרור]]}}
ב[[י"ז כסלו]] [[תש"ח]], הוחלט בעצרת האומות המאוחדות ([[האו"ם]]) על חלוקת ארץ ישראל לשני מדינות - ערבית ויהודית. ערביי ישראל (בראשות הועד הערבי העליון) לא קיבלו את ההחלטה והחלו בסדרת התקפות על יהודים בארץ ישראל, במטרה להשמיד את האוכלוסיה היהודית בארץ ולשלוט בכל שטחי ישראל. היהודים השיבו מלחמה באמצעות הארגונים הלוחמים שפעלו אז בארץ. לאחר פינוי השלטון הבריטי וההכרזה על הקמת המדינה ב[[ה' באייר]] תש"ח, פלשו לארץ ישראל צבאות [[סוריה]], [[ירדן]], [[מצריים]] ו[[עיראק]] והצטרפו ללחימה. במהלך המלחמה, הוקם צה"ל והחל מהקמתו היה הכח המרכזי שלחם בצבאות ערב. 

ב[[כ"ג תמוז]] [[תש"ט]] הסתיימה המלחמה עם כ-9,000 הרוגים מצבאות ערב, ולמעלה מ-6,000 יהודים שנרצחו על קידוש ה', שהיוו אחוז שלם מכלל האוכלוסייה היהודית בארץ הקודש בזמן המלחמה. המלחמה הסתיימה בנצחון היהודים, ובעקבותיה גבר זרם העלייה לארץ במאות אחוזים, עשרות אלפי ערבים נטשו את בתיהם והיגרו לארצות ערב, ועל חורבותיהם נבנו כפרים ויישובים יהודיים, וביניהם [[כפר חב"ד]] שהוקם ביוזמת [[אדמו"ר הריי"צ]] על חוברות הכפר הערבי ספריא שהתרוקן מיושביו במהלך המלחמה.

על רקע הנצחון במלחמה וכינונה של המדינה, גובשו דעות שונות בציבור המאמינים בארץ בנוגע ליחס הנכון למדינה ולמלחמה, כאשר מצד אחד חוגי [[הציונות הדתית]] קוראים לקבוע חג ב[[יום העצמאות]] ולומר בו הלל ולהודות על הניסים, ומנגד חוגי הקנאים השוללים מכל וכל את המדינה ורואים בה פגע רע ורוצים בביטולה, ואף טוענים שלא ייתכן לטעון שנעשו ניסים ליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות.

הרבי שלל את שתי הגישות, כשהוא שולל בחריפות את הדעה שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, היא "[[אתחלתא דגאולה]]"{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}}, ויחד עם זה דרש מחסידיו לנצל את ההתעוררות בעקבות הנצחון להוספה בשמירת תורה ומצוות בין שדרות העם, בהסבירו שכאשר {{ציטוטון|רואים שמסר השם יתברך רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר.. שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו', האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?!}}{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA חלק י"א] ע' פ"ה}}.

===מלחמת סיני (מבצע קדש)===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת סיני]]}}
ב[[כ"ד חשון]] [[תשי"ז]] פתחה ישראל במערכה צבאית מול מצרים שכונתה בשם 'מבצע קדש', על רקע הסתננות של חוליות מחבלים טרוריסטים (ה'פדאיון') לשטח ישראל ורצח אנשים חפים מפשע וסגירת תעלת סואץ ומיצרי טיראן למעבר אניות ישראליות ושיתוק נמל אילת. המבצע הצבאי גובה בסיוע צרפתי ובריטי, והוא נמשך כשבוע והסתיים ב[[א' כסלו]].

במהלך המלחמה הצליח צה"ל לכבוש את חצי האי סיני ולפגוע קשות בתשתית הצבא המצרי, ולאחר שבוע עצרו כוחות צה"ל והתבצרו בשטחים שכבשו בעוד צבא בריטניה וצרפת יצאו ל'מבצע מוסקטר' במהלכו השתלטו על הערים שמצפון תעלת סואץ ותפסו עמדות נוספות לאורך התעלה, ובהמשך לכך הופעל לחץ כבד מהאו"ם ממשלת ארה"ב וברית המועצות לנסיגת כל כוחות הצבא מהאזור, ולאחר תקופת המתנה נסוגו כל כוחות הצבא והוחלפו על ידי כח צבאי שהוצב מטעם האו"ם לשמירה על מעבר חופשי בשטח התעלה בי"ח טבת תשי"ז.

המבצע הסתיים בנצחון ישראל ובהשגת היעד בפתיחת מיצרי טיראן שיאפשר שיט לנמל אילת, אך נגבו חייהם של 177 חיילים. בצד המצרי לעומת זאת דווח על כ-3,000 הרוגים, קרוב ל-5,000 פצועים, ולמעלה מ-6,000 שבויים, ובפגיעה קשה במוראל הצבא המצרי ובעוצמתו.

בהתוועדות שערך הרבי במהלך המלחמה אמר [[מאמר חסידות]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4991 המאמר בגירסתו המוגהת] באתר ספריית ליובאוויטש.}}, בו התייחס למלחמה: {{ציטוטון|מים רבים לא יוכלו לכבות את ה[[אהבה]] ונהרות לא ישטפוה.. אמר הקב"ה לבני ישראל: אם יתכנסו כל אומות העולם, המון עמים רבים כשאון [[מים]] רבים, לא יוכלו לכבות (חס ושלום) את ה[[אהבה]] שביני לבין ישראל, ואם יתאספו כל מלכי ארץ ושריהם, מי הנהר העצומים והרבים, לא יוכלו למחות (חס ושלום) אותך מן העולם}}. מאמר זה קיבל משנה חשיבות כאשר מיד לאחר השבת ביקש הרבי לקבל את המאמר ל[[הגהה]] והורה להדפיס אותו בארץ הקודש על מנת שילמדו בו במלחמה והתבטא שבמאמר זה ישנו מענה לכמה וכמה ענינים הקשורים עם המלחמה{{הערה|1=ראו [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4991 אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתקצא].}}

על אף זעקות הרבי, עם סיום המלחמה ויתרה ישראל מרצונה על כל השטח שנכבש ונכנעה ללחצי המעצמות. לאורך השנים שלאחר המלחמה, התייחס הרבי מספר פעמים על הטעות המצערת בהעדפת השיקולים המדיניים על הבטחוניים בהיכנעות המוחלטת להחלטות האו"ם על אף הסכנה הבטחונית שהתעוררה בעקבות החזרת השטחים ללא כל תמורה{{הערה|1=ראו לדוגמא: [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4890 שיחת שבת פרשת עקב תש"ל], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&st=&pgnum=585&hilite= שיחות מלוקטות מחודשים סיון-תמוז תשמ"ב (כפי שהוגהו על ידי הרבי עבור קובץ המאור)].}}.

===מלחמת ששת הימים===
[[קובץ:משה נ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[משה ניסלביץ]] פועל עם חיילי צה"ל בחולות סיני]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ששת הימים]]}}
בתחילת הקיץ של שנת [[תשכ"ז]] צבאות ערב התכוננו למלחמה כולל על מדינת ישראל, מתוך מטרה לתקוף במספר חזיתות בו זמנית, ובכך למוטט את הצבא ולהביא להשמדתה וביטול ריבונותה של מדינת ישראל.

למרות ההערכות והתחזיות של מומחי הצבא בתקופה המתוחה של טרום המלחמה, וחשש קולקטיבי מתוצאות הרות אסון, הרבי ניבא בצורה ברורה ש[[הקב"ה]] יוציא את עם ישראל מהמצב הקשה בנצחון גדול, והורה לאנשים ששאלו אותו שלא לעזוב את גבולות הארץ{{הערה|1=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/24/9317&search=%D7%A9%D7%A9%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חלק כד] אגרת ט'שיז.}}.

המלחמה שפרצה ב[[כ"ו אייר]], נמשכה ששה ימים בלבד, וכפי שהרבי צפה מראש - חרף כל תחזיות המומחים - צה"ל ניצח בכל החזיתות, ואף נחל הישגים נוספים דוגמת כיבוש שטח הכותל המערבי, רמת הגולן, עזה, מדבר סיני, חברון, קבר רחל, ומקומות נוספים.

הרבי ניצל את ההתרגשות הגדולה של תושבי הארץ מהנצחון המזהיר, ודרש מהחסידים לעשות השתדלות גדולה, שההתעוררות הכללית תנוצל לקיום מצוות, ושלח את חסידי חב"ד להתפרס בכל רחבי הארץ ולזכות עוברים ושבים בהנחת תפילין.

במקביל לפעילות הרוחנית שדרש מהחסידים, החל הרבי בפעילות נמרצת ליישב את השטחים ששוחררו במלחמה זו, ונלחם נגד הכוונה למסור אותם חזרה למדינות הערביות. הרבי הבהיר, שבאם לא יגרשו את הערבית מגבולותיה המורחבים של הארץ ויתנו להם אזרחות ישראלית, הם ישנו את פני המפה הדמוגרפית של ישראל, והדבר עלול להשפיע על תוצאות הבחירות.

===מלחמת ההתשה===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ההתשה]]}}
לאחר נצחון צה"ל באופן ניסי במלחמת ששת הימים, פתח צבא מצרים בסיוע ברית המועצות במתקפה חזיתית על מוצבי צה"ל לאורך תעלת סואץ, שבמערכה שנמשכה כשנה וחצי מ[[י"ח אדר]] [[תשכ"ט]], ועד הפסקת האש ב[[ה' אב]] [[תש"ל]]. למרות ההגדרה הצבאית היבשה שמלחמה המתסיימת בהפסקת אש מוגדרת כמלחמה ללא הכרעה, מטרת הצבא המצרי לגרום לנסיגת ישראל מקו הגבול לא הושגה, בעוד ישראל גרמה לאבידות של כעשר אלף חיילים מצריים, זרימת מאות אלפי פליטים לקהיר, התשה קשה של צבא מצרים כאשר הוא נאלץ לבקש עזרה סובייטית, ופגיעה קשה בכלכלה המצרית.

לאורך המלחמה שמשכה כשנה וחצי, קרא הרבי לחסידים לצאת למוצבי צה"ל ולעודד את רוח הלוחמים, וקרא לסגל הפיקוד העליון ולמתווי המדיניות בממשלה לנקוט בגישה תקיפה ולא להיכנע ללחץ האמריקאי להפסקת האש, היות והמצרים ינצלו אותו באופן ודאי לביצור המערך המלחמתי ויפתחו תוך זמן קצר במלחמה מחודשת שתגבה חיי חיילים רבים. קריאותיו של הרבי לא נענו, ותחזיתו התבררה כמדוייקת, כאשר יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם אש הפרו אותו המצרים, והחלו בהכנות מאסיביות ל[[מלחמת יום הכיפורים]].

===מלחמת יום הכיפורים===
[[קובץ:מבצעים טנק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מ[[עפולה]] מצטלמים על רקע טנק צה"ל בהוראת הרבי ([[תשל"ג]])]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת יום הכיפורים]]}}
{{להשלים|פסקה=כן}}

===מבצע יונתן (אנטבה)===
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע אנטבה]]}}
בחודש [[סיון]] של שנת [[תשל"ו]] נחטף מטוס 'אייר פראנס' לאנטבה שבאוגנדה על ידי חוליית טרוריסטים, אשר החזיקו ביושבי המטוס כבני ערובה עד לשחרורם של חמישים ושלושה מחבלים, כשהם מציבים אולטימטום למילוי בקשתם ומעמידים בסכנה קיומית את חייהם של נוסעי המטוס.

ב[[ו' תמוז]] החל צה"ל במבצע הצלה מסובך ומורכב בפיקודו של יוני נתניהו{{הערה|שעל שמו נקרא מבצע החילוץ בשם 'מבצע יונתן'.}}, ולאחר מאמצים רבים וניסים גלויים הצליחו לוחמי סיירת מטכ"ל לחלץ את הנוסעים החטופים, לשחרר אותם מהשבי, ולהחזירם לגבולות ישראל.

בשונה מחוגים אחרים שראו במבצע ההצלה 'מעשה שטן', היות שהלוחמים שעסקו בהצלת הנוסעים היו אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, הרבי ראה בכך הצלה ניסית{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63899 הרבי - "נס והצלה למעלה מדרך הטבע"] {{וידאו}} - אתר שטורעם.}}, וקרא להתעוררות רוחנית בעקבות הנס הגדול שנעשה, תוך שהוא דוחה את טענותיו של רבי [[יואל טייטלבוים]], האדמו"ר מסטמאר.

===מלחמת לבנון הראשונה===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת לבנון הראשונה]]}}
בשנת [[תשמ"ב]] פרצה מלחמת לבנון הראשונה{{הערה|נקראה גם בשם 'מבצע שלום הגליל', או בראשי תיבות - של"ג.}}, בה נלחמו חיילות צה"ל עם צבא סוריה וארגוני הטרור הפלסטיניים שפעלו נגד ישראל משטח לבנון, וגרמה לכך שצה"ל ייכנס עם כוחות קרקעיים אל תוך גבולות לבנון, על מנת למגר את קיני הטרור הפלסטיניים.

לאחר שבוע של לחימה קרקעית בה הגיע צה"ל לעליונות צבאית בכיתורה של ביירות, בעקבות לחץ פוליטי עולמי, הפוליטיקאים הישראלים הורו להימנע מכיבוש ביירות בכח, דבר שגרם למלחמה מתישה שגרר את מותם של מאות חיילי צה"ל, ומנע את השמדתם הסופית של קיני הטרור בלבנון.

בתקופת ההמתנה בגבולות ביירות, זעק הרבי פעמים רבות על כך שהפוליטקאים לא נותנים למומחי הצבא לבצע את הנדרש מהם על פי הידע הצבאי והבטחוני שלהם, ובכך מסכנים את חייהם של החיילים{{הערה|1=הקלטות ותרגום מילולי מהשיחות שנאמרו בימי החול: [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=77 שיחת כ"ב סיון תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=78 שיחת ליל ג' תמוז תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=79 שיחת ז' תמוז תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=80 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב] {{אודיו}}}}.

בנוסף לכך הרבי הזהיר, שבאם לא יסיימו כעת את המלאכה, יצטרכו אחרי מספר שנים לחזור ולהילחם בשטח לבנון בתנאים קשים יותר, וללא עליונות צבאית, דבר שיגבה קרבנות נוספים הן מצד הערבים והן מצד היהודים. נבואה זו התבררה ברבות השנים כאמת מוחלטת, כשפרצה בשנת [[תשס"ו]] מלחמת לבנון השניה, במהלכה נהרגו מעל מאה וחמישים אזרחים וחיילי צה"ל{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/prophesy/38.html האלוף יהושע שגיא ראש אגף המודיעין בזמן מלחמת לבנון: הרבי צדק בכל דבריו!] - אתר הגאולה.}}.

{{מלחמות ישראל|}}