עריכת הדף "פרה אדומה" (פסקה)

===התלבשות הרע בלבושי העבירה===
כשהאדם חושק וחפץ לדבר מעניני [[עוה"ז]] הגשמי, אותו הדבר הוא [[כלי]] לה[[רצון]] והתשוקה שב[[לב]] האדם, וכן [[אותיות המחשבה]] וה[[דבור]] שמהרהר ומדבר איך להשיג הדבר הן ג"כ כלים להרצון ההוא, וכל שכן המעשה, שהן כולם בחינת כלים ו[[לבושים]] להרצון, ועצם הרצון הרי אף שכשהוא מלובש ברע הוא רע גמור מ"מ אין בכח הזה חטא ורע מצד עצמו שהרי מהותו הואמרק כח המתאוה והרי הוא יכול להיות כח המתאוה לטוב כמו שהוא עכשיו מתאוה לרע, אלא שהרע הוא מה שהטה והמשיך כח המתאוה להיות מתאוה לרע ונתלבש בלבושי' צואים עד שנמשך לסור ממ"ע או להתאוות לאיסור.

אבל מצד כח המתאוה בעצמו הרי יש בכח זה להפוך לבבו מן הקצה אל הקצה להיות מתאוה ואוהב וחפץ לדבקה בה', וכמ"ש נפשי אויתיך, כמו שאוהב ומתאוה לחיי נפשו כו' כי באמת כח המתאוה שבנה"ב מצד עצמו שרשו ויסודתו בקדושה עליונה מבחינת [[פני שור]] שבמרכבה כנ"ל אלא שבירידת המדרגות ונפילתן ב[[שבירת הכלים]] נמשך שיהי' כח המתאוה גם לדבר [[עבירה]]. 

ולזאת [[תשובה|כשישוב אל ה']] יוכל [[אתהפכא|להפוך לבו מן הקצה אל הקצה]], שגם כח המתאוה שהיה מלובש בתאוה רעה ישוב ל[[אהבת ה']] כמו שהיה בשרשו בבחינת [[פני שור]] כו'.

אבל המעשה רע אשר מתאוה לו מחמת שהוא באמת רע גמור מצד עצמו אי אפשר לו להתכלל בקדושה ואין לה תקנה אלא ביטולה והעברתה מן העולם. 

וזהו ענין שריפת הפרה שישאר רק האפר שהוא ענין עצם המדות דנפש הבהמית דהיינו בחינת כח המתאוה, והלבושים צואים שהי' הכח המתאוה מלובש בהן יהיו חולפים וכלים לגמרי דהיינו שלא יהי' כח המתאוה מלובש בהן עוד לא במחשבה שיסיח דעתו לגמרי מלחשוב ולדבר בזה וכ"ש במעשה ח"ו ולהיות עוצם עיניו מראות ברע וכדומה לאכפיא לסט"א לעשות ההפך ונגד תאוות נפש הבהמית בכל החושי' [[ראיה]] וב[[מחשבה דיבור ומעשה]].