עריכת הדף "פורים קטן" (פסקה)

==שמו ומנהגיו==
החג מופיע לראשונה במהרי"ל הלכות פורים, ובלשונו של [[אדמו"ר הזקן]] בסידור: "פורים קטן שהוא י"ד וט"ו באדר ראשון".

בפורים קטן נוהגים להוסיף בשמחה, וכן לערוך סעודה מיוחדת, ואסור להתענות{{הערה|1=מלבד חתן ביום חופתו. להרחבה ראו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35 שיחת פורים קטן תשי"א] בעת קבלת פנים של הרב [[צבי הירש חיטריק]].}} ולומר תחנון בתפילה.

ישנן דעות המובאות בגמרא כי חג הפורים על כל מצוותיו נחגג דווקא באדר ראשון, היות ואין מעבירין על המצוות ומצווה הבאה לידך אל תחמיצנה, ולכן יש לקיים את מצוות הפורים באדר ראשון{{הערה|כמו כן, לומדים מהפסוק הכתוב המגילה "בכל שנה ושנה" שיש לחגוג את החג באדר הסמוך לשבט, כבכל שנה רגילה.}}, אך דעות אלו לא התקבלו להלכה היות ומעדיפים 'לסמוך גאולה לגאולה' ולחגוג את נס ההצלה של פורים בסמיכות לנס ההצלה של פסח{{הערה|מסכת מגילה דף ו' סוף עמוד ב.}}. בשל כך, נפסק להלכה שאם מישהו אמר בטעות באדר ראשון את 'ועל הניסים' אינו צריך לחזור ולהתפלל היות ומעיקר הדין אכן כך היה ראוי לעשות{{הערה|חמד משה סק"א.}}.

===וטוב לב משתה תמיד===
בנוגע להלכה, מביא [[הרמ"א]] ב[[שולחן ערוך]] שישנם שתי דעות האם ישנו חיוב להרבות בסעודה ביום זה או לא, ומכריע שצריך להרבות קצת בסעודה כדי לצאת ידי חובת המחמירים ומסיים בפסוק: "וטוב לב משתה תמיד"{{הערה|משלי טו, טו.}}, ומשפט זה חותם את חלק ה'אורח חיים' בשולחן ערוך.

הרבי מצטט משפט זה פעמים רבות, וב[[לקוטי שיחות]] מבאר שכל מקום שבו ישנו אפילו ספק קטן שצריך להרבות בשמחה, מוטל על יהודי להוסיף בשמחה{{הערה|לקוטי שיחות בתרגום ללשון הקודש חלק א' עמוד 156. י"ד אדר ראשון תשמ"ד.}}.