עריכת הדף "עירוי חמין לצוננין" (פסקה)

==מחלוקת הראשונים==
במשנה ישנן שלש שיטות :

לשיטת רש"י, החילוק בין חלקה הראשון של המשנה לחלקה השנ הוא שברישא מדובר בכלי ראשון ובסיפא מדובר בכלי שני. לפיכך החילוק שנאמר בגמרא לגבי הסיפא, "אמר אביי הכי קאמר המיחם שפינהו ויש בו מים חמין לא יתן לתוכו מים מועטין בשביל שיחומו אבל נותן לתוכו מים מרובים כדי להפשירן", עוסק בכלי שני, שמותר לשפוך בו מים מרובים. נמצא שמותר לשפוך מים חמים לתוך צוננין משום ש"תתאה גבר" אבל להיפך אסור. 

ולפי דברי רבי שמעון בן מנסיא שאוסר, משום שההיתר הוא רק לשפוך מים חמים מועטים לתוך מים צוננים, אך לא מים מרובים. לשיטה זו עצמה ישנם שתי דיעות: יש אומרים שההלכה היא כתנא קמא וממילא אין חילוק בין מים מרובים למועטין. הרי"ף פוסק כרבי שמעון בן מנסיא ולפי זה יש חילוק בין מים מרובים למועטין.

שיטה שנייה היא שיטת התוספות בשם [[רבינו תם]] שלא מחלק כלל בין מים צוננין לתוך חמים או ההפך, החילוק היחיד הוא רק בכמות המים, משום שדרך היא לשפוך את הכמות המועטת לתוך הכמות המרובה, אך אין חילוק בין הכמות העליונה לתחתונה.

שיטה שלישית היא שיטת הרשב"א, השווה לרש"י בהלכותיה, אך לא בטעמה. לפי שיטה זו אין חילוק בכמות המים, אלא רק בכך שאם הצוננין הם המים התחתונים ויוצקים לתוכם את המים הרותחים מותר, אך לא מטעמו של רש"י מפני ש"תתאה גבר", אלא מפני שהמים מתערבים יחד, וכאשר המים מתערבים יחד אין להם כלל אפשרות לבשל זה את זה, שכן בישול ייתכן רק כאשר המבשל עומד בנפרד מהמתבשל.