עריכת הדף "סוף מעשה במחשבה תחילה" (פסקה)

==הפירוש הפשוט==

כחלק מהפיוט המדבר בכללות על מעלת ותפארת ה[[שבת]], משפט זה מבאר שלמרות שהשבת הינה ה"דבר" האחרון שאלוקים ברא, ביום השביעי ל[[מעשה בראשית]], אבל בדרגה היא "תחילה" דהיינו נעלה מכל הבריאות והימים שלפני כן.

דווקא לכן היא הגיעה בסוף הבריאה, כמנוחה לאחר ששת ימי עבודה, ב[[מדרש]] מובא [[משל]] לפשט זה: [[משל]] למלך שעמל, בנה, הכין, וערך, חופת חתונה לבנו, ורק לאחר שהכל היה מוכן, חסר היה רק הכלה, אך ברור שהכלה זה עיקר החתונה.