עריכת הדף "סדר עבודה" (פסקה)

==סדר התפילה==
ה"עבודה" הכלולה בתפילת המוסף, נערכה וחוברה בצורה פיוטית על ידי הפייטן רבי יוסי בן יוסי הכהן היתום שחי בארץ ישראל{{הערה|מובא ב[[פרי עץ חיים]] עיר יום הכיפורים פרק ד'}}. מניחים כי הוא נולד לאחרי מות אביו ועל כן נקרא בשם אביו וכן מכונה "היתום". הוא היה כהן ונקרא בפי בני דורו "כהן גדול" לאות כבוד והערצה. ייתכן כי עובדת היותו כהן השפיעה עליו להעלות על הכתב את סדר העבודה שהייתה בבית המקדש{{הערה|פסקה זו מיוסדת על [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/567411 סדר ה"עבודה" - על עבודת הכהן הגדול בבית המקדש] באתר בית חב"ד}}.

סגנונו של רבי יוסי הוא עשיר, בעל מעוף ודמיון. אך עם זאת הוא מדייק בלשונו ואינו נתפס להפלגות, את כל פיוטיו הוא שואב ממקורות חכמינו זכרונם לברכה ומן המדרשים. הפיוטים אינם כתובים בחרוזים, אלא מסודרים על פי אותיות ה[[אל"ף בי"ת]]. לעיתים מתחילים משפטים אחדים באותה האות ולפעמים הוא פותח מהאות האחרונה של האל"ף בי"ת, בסדר תשר"ק, לפי צורך הפיוט.

במחזור לפי נוסח ספרד (שהוא גם הנוסח החסידי), מתחילה ה"עבודה" בפיוט "אתה כוננת", המתאר כיצד ברא ה' את העולם ואת [[אדם הראשון]] שנצטווה למלא אחר צו השם, אולם לאחר שלא שמע בקול הבורא גורש מ[[גן עדן]], אך ה' ברחמיו הרבים בירך אותו ואת חוה אשתו שירבו וימלאו את הארץ. כך הוא מתאר את דורו של נוח והמבול וכן את דור הפלגה שרצה לבנות מגדל שראשו בשמים. ומכאן ל[[אברהם אבינו]], שנבחר על ידי הבורא להיות אבי האומה היהודית. השם ברכו בבן מושלם ותמים – [[יצחק]] אבינו – שאף הוא נתברך בבן כמוהו, איש תם ויושב אוהלים, [[יעקב]] אבינו. ומיעקב לשנים עשר השבטים, ביניהם [[שבט לוי]] הנבחר ואהרן הכהן הגדול.

מכאן ממשיך הפיוט ומתאר את עבודת אהרן הכהן וצאצאיו הכהנים הגדולים. זהו תאור פיוטי של סדר העבודה ביום הכיפורים.

אותו רבי יוסי בן יוסי כתב גם נוסחה אחרת של סדר העבודה, המתחילה במלים "אזכיר גבורות", גם פיוט זה כתוב לפי האל"ף-בי"ת, אולם כאן הוא משתמש בכל אות עשר פעמים. במחזורים נוסח אשכנז מצויה נוסחה שלישית, המתחילה במלים "אמיץ כוח". פיוט זה כתוב באל"ף-בי"ת משולש, כשכל אות מופיעה שלוש פעמים.

סדר העבודה מגיע לשיאו, כאשר הכהן הגדול מתוודה וכל העם כורעים ומשתחווים, כשהם שומעים את השם המפורש יוצא מפי הכהן הגדול בקדושה ובטהרה. הכהן הגדול מתוודה ואומר: "אנא בשם, חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך אני וביתי; אנא בשם, כפר נא לחטאים ולעוונות ולפשעים שחטאתי ושעוויתי ושפשעתי לפניך אני וביתי, ככתוב בתורת משה עבדך מפי כבודך: כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה'".

בסיומו של סדר העבודה, מופיע הפיוט על "מראה הכהן" בצאתו מבית קדשי הקדשים. גם כאן הוא מתאר לפי סדר אלפביתי את מראה הכהן "כברקים היוצאים מזיו החיות", "כדמות הקשת בתוך הענן", "כורד הנתון בתוך גינת חמד" וכן הלאה.

לאחר מכן באה תפילה הקובעת בצער כי כל זה היה "בהיות ההיכל על יסודותיו, ומקדש הקודש על מכונותיו וכהן גדול עומד ומשרת – אשרי עין ראתה כל אלה", עתה, שבית המקדש חרב אין לנו "לא אשים ולא אשם, לא בדים... לא היכל, לא הזיה ולא ווידוי" - הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו".

בקטעים האחרונים של סדר העבודה, מתפללים על חידושו של סדר העבודה בעת שה' יאיר פניו אל עם ישראל וישמחם בבית מקדשו כבראשונה.