עריכת הדף "נר (חסידות)" (פסקה)

==הנר בחסידות==
כבר בדברי הפסוקים במשלי מהווה הנר משל לאור הרוחני: "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן"{{הערה|כ, כז.}}, ואת הארת המצוות: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר"{{הערה|ו, כג.}}.

הפסוק עצמו מחלק בין "נר מצווה ותורה אור", כשחז"ל מסבירים שהכוונה היא שאור המצוות חלש יותר לעומת אור התורה, בדומה לחילוק בין אור הנר לאור השמש, שאור הנר הוא זמני וכלה, ואילו לאור השמש יש תוקף ונצחיות גדולים יותר.

===חלקי הנר===
במשמעות המילה נר יש בכלליות שלושה פירושים:
*'''הכלי''' - הכלי שבו מניחים את השמן והפתילה{{הערה|פירש"י ויקהל לה, יד ד"ה נרותיה: לוצי"ש בלע"ז (לאמפען), '''בזיכים שהשמן והפתילות נתונין בהן'''. פירש"י תצוה ל, ז ד"ה הנרות: לוצי"ש בלע"ז, וכן כל נרות האמורות במנורה כו'. פירש"י פסחים יא, א ד"ה כל: כל נר שבגמ' היינו הכלי קרושיי"ל. (ועד"ז בפירש"י: תרומה כה, לז ד"ה את נרותיה. במדבר ד, ט ד"ה נרותיה. שבת כב, ב ד"ה נרות. מנחות פח, ב ד"ה נר של מקדש. וראה לקו"ש חט"ז ע' 325 ואילך).}}.
*'''השמן והפתילה'''{{הערה|תו"א מקץ לב, ב: כלשון רז"ל נר של שמן נר של שעוה. אוה"ת נ"ך (כרך א) ע' תקעו.}}.
*'''הפתילה'''{{הערה|1=תו"א מקץ לח, ב. ספר המאמרים תרמ"ג ע' לו: "עיקר קיום האור הוא ע"י הנר". סה"מ תרכ"ט ע' ר. סה"מ תרפ"ו ע' קמה [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/1/2/index.htm תורת שמואל תר"ם חלק ב', עמוד תצב].}}.

===ההכרח בשלושת חלקי הנר===
בחסידות מוסבר שהנר עצמו מורכב משלושה חלקים, שרק יחד יכולים להאיר כראוי:
*'''הפתילה''' - כלי מלא בשמן לא יכול להאיר אם אין לו פתילה להיאחז בה, וגם אם האש מצליחה להיאחז בו, היא שורפת ומכלה אותו בצורה לא מבוקרת שלא רק שאינו מועיל, אלא אף עלול להזיק.
*'''חומר הבעירה''' - בלי השמן או השעווה, האש שבפתילה תכלה במהירות ולא תוכל להאיר ולחמם לאורך זמן.
*'''הכלי''' - שמן ופתילה ללא כלי, גורמים לכך שהאש לא תדלק כראוי ובצורה מסודרת (ובנר שעווה שדולק גם ללא כלי, חלק הנר שלא נמס הוא בחינת ה'כלי'{{הערה|שם=אגקי|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10033.htm אגרות קודש חלק כז י'לג].}}).