עריכת הדף "ניגון שיבנה בית המקדש" (פסקה)

==מקורו של הניגון==
הניגון במקורו חובר על ידי החזן ר' ישראל שור{{הערה|נולד בעיר חירוב שבאוסטריה למשפחה חסידית. בילדותו שר כילד פלא בחצר הרבי מסדיגורה ברימנוב, ובגיל 16 נתמנה לחזן שם. ב-1924 היגר לאמריקה. בבואו לאמריקה, מונה לחזן ב"ישיבת הארלם" בניו יורק. בשנת 1928, התפלל את תפילות הימים הנוראים בשיקגו. בעקבות כך, קיבל הצעה מבית האופרה של שיקגו, להופיע באופרה, אך הוא סירב משום שלא מתאים לחזן לשיר ולהציג באופרה. הוא שב לניו יורק וכיהן כחזן בקהילת "עדת ישורון" בברוקלין. בשנים אלה הרבה להופיע בקונצרטים בין היתר עם החזן יוסל'ה רוזנבלט. הופעתו האחרונה כחזן הייתה בימים נוראים של שנת 1934 בקהילת "חובבי תורה" בברוקלין. הוא נפטר ב-9 באפריל 1935 מהתקף לב.}}, והתפרסם במיוחד על ידי החזן משה קוסביצקי. כיום ישנן מספר גרסאות בקטע החזנות. ר' [[משה טלישבסקי]] היה מנגן את הגרסה של החזן ר' יוסלה רוזנבלט (שהיא הקצרה יותר).

פעם אחת{{מקור}} לא היה ר' [[משה טלישבסקי]] בהתוועדות, אך [[בעל מנגן]] מסוים מארה"ק היה אז. מכיוון שכך, כיבדו אותו לשיר את ה"יהי רצון". הוא ניגן את ה"יהי רצון" כפי הגרסא של החזן משה קוסוביצקי. הייתה זו חזנות ארוכה כשכל קטע נכפל פעמיים (זו גם הסיבה שר' משה בחר בגרסא השנייה, הקצרה יותר). תוך כדי החזנות, אמר הרבי בבת צחוק: "עד שהוא יגמור משיח כבר יבוא..."