עריכת הדף "ניגון נאשי קראמקי" (פסקה)

==תוכנו==
הניגון מתאר בדרך [[משל]] ומליצה את חנויות היהודים הפתוחות לרווחה בחודשים [[אלול]]-ו[[תשרי]] והמוכרים קוראים לקונים לבוא ולסחור. על שאלת הקונים מה יש לכם למכור? עונים היהודים: "תקעו בחודש שופר, בחודש השביעי, שובה ישראל" - זה הסחורה שלנו. דהיינו הסחורה של החסידים כשהם חוזרים מהרבי, הם שלושה [[מאמר|מאמרי חסידות]] ב[[דיבור המתחיל]] - תקעו בחודש, בחודש השביעי, שובה ישראל.

הרקע לניגון היא פגישתם של [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] בחסידי [[חסידות חב"ד - קאפוסט|חב"ד קאפוסט]] בשובם מנסיעתם לרבי לחגי תשרי, כשחסידי קופוסט שואלים את חסידי ליובאוויטש איזה [[מאמר|מאמרים]] שמעו בעת שבתם אצל הרבי בליובאוויטש מ[[אדמו"ר המהר"ש]], כך שהם רומזים על העובדה שאדמו"ר המהר"ש נהג לומר מאמרים קצרים ומתומצתים יותר, בעוד שאדמו"רי קאפוסט נהגו לומר מאמרים עמוקים ארוכים ומפורטים. על כך עונים להם חסידי ליובאוויטש, כי אף שהמאמרים שאמר אדמו"ר המהר"ש הם קצרים יותר ופחות מודגש בהם קו ה[[השכלה (חסידות)|השכלה שבחסידות]], בכל זאת חסידי ליובאוויטש עוסקים יותר ב[[עבודה]] ובהפנמת הדברים, כשהדבר מרומז בניגון - לקחת ולהמשיך את הלימוד להנהגת החיים הכללית. 

יצויין שהשנה היחידה שנאמרו בה מאמרים עם שלושה ד"ה אלו - 'תקעו בחודש', ובחודש השביעי', 'שובה ישראל' על ידי כ"ק אדמו"ר מהר"ש הייתה שנת תר"ל. מאמרים אלו נדפסו ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/03/5ca05f30afeed_1554014000.pdf ספר המאמרים תרכ"ט]. 

ראש השנה חל אז ביום ב' ג'. יוצא אפוא שהחסידים הגיעו לשבת שלפני ראש השנה, ובו נאמר המאמר 'תקעו בחודש'. בראש השנה נאמר המאמר 'ובחודש השביעי', ובשבת שובה נאמר המאמר 'שובה ישראל'.

ניגון זה הוא ניגון ק"י ב[[ספר הניגונים]].