עריכת הדף "נאות דשא" (פסקה)

===אדמו"ר הרש"ב===
הפעם הראשונה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] נסע לנאות דשא בסמיכות ל[[ליובאוויטש]] היתה בשנת [[תרנ"ה]]. הסיבה הגלויה לנסיעתו היתה חלישות בריאותו. ברם, הסיבה האמיתית - סיפר אדמו"ר הריי"צ - היתה שרצה להיות יחד איתו ולהתמסר לחינוכו הפרטי{{הערה|ספר השיחות תש"ה ח"י אלול. עמ' 123.}}. בטיול בן השעתיים בנאות דשא גילה לו את החלטתו הקדושה שהוא בעצמו יתמסר בהדרכתו. סדר הטיולים היה נשמר בדיוק נמרץ. גם ימים גשומים וסגריריים לא שינו את הסדר. באותם טיולים התמסר אדמו"ר הרש"ב לחינוך בנו הדריכו וגילה לו עניינים נעלים.

אדמו"ר הרש"ב היה בא לליובאוויטש מהנאות דשא מדי יום שני. ביום חמישי י"ב תמוז שהיה יום הולדת של בנו אדמו"ר הריי"צ קמו בהשכמה טבלו בנהר ונסעו לאוהל רבותינו נשיאנו בליובאוויטש, שם מול ארון הקודש הפתוח השביע את בנו ומסר לו את העבודה בעסקנות הכלל בעניינים גשמיים ורוחניים{{הערה|ספר השיחות תש"ה י"ב תמוז. עמ' 111. וראה [https://chabadlibrary.org/books/1400350230 שיחת י"ב תמוז תש"כ].}}.

אדמו"ר הרש"ב בעת הנסיעה לנאות דשא קורא - בפעם השניה - [[תיקון ליל שבועות]], וכשנוסעים כארבע פרסאות מצוה לעמוד ונוטל ידיו ומברך [[תפילת הדרך]]{{הערה|קונטרס ומעין עמ' לד.}}.

כשהיה נוסע לנאות דשא בימי הקיץ, היה אורז את ה[[כתבי יד]] קודש ולוקחם אתו עמו. המקומות שהרבי היה נוסע בקיץ לנאות דשא (דאטשע) היו שונים. בשנים האחרונות היה נוסע לזאלשע, בערך כשלשים קילומטר מליובאוויטש. הנסיעה מליובאוויטש לזאלשע היתה בעגלה. כשנסע לקח אתו, חוץ משאר החפצים, את הכתבי יד שהיה לו בשני ארגזים, וכשהעגלון הטעין אותם על העגלה היה הרבי עומד כל הזמן בחצר ומשגיח{{הערה|הרב רפאל נחמן הכהן, [[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 59.}}.