עריכת הדף "נ" (פסקה)

==בחינת הדינים שבאות זו==
האות נ' מורה על שני ניגודים: לעיתים היא מורה על נ' שערי בינה ועל הארה גדולה, ולעיתים היא מורה על דינים קשים בהיותה אחת מחמשת אותיות [[מנצפ"ך]] שהם דינים. מכיון ששורש אות זו היא משם [[אלהים]] שבעשרת השמות יש נ' אותיות, שבעת החטא יש ממנו יניקה חיצונית לקליפות הנקראים אלהים אחרים, ואז משמעות האות נ' שהם דין וצער מלשון לא תונו, והוא ג"כ לשון העלם והסתר ההסתר וההעלם שנגרם על ידי הקליפות שאין בהם שום כוח ומציאות עצמית{{הערה|שעת רצון על הזוהר ח"ג דף קפ, ב עיי"ש}}.

וענין זה של דין מובא בפירוש הראב"ד לספר יצירה{{הערה|פרק ה משנה ב}}: המליך אות נ' וקשר לו כתר וצר בו עקרב בעולם ומרחשון בשנה וטחול בנפש. כי צורת עקרב ראש בשרצים הפך הנחש והולך לאחור ולא לפנים והוא קר ולח קצת ביחוסו אל אריה אבל טבעו קר ויבש כמו הטחול ובו קדחת רביעית לשבים מאחרי ה', ולפיכך יתעוררו בו הקדחת.

במזמור אשרי לא מובא האות נ' מכיון שנרמזת בו "נ'פילה" ל"שונאי ישראל" בלשון סגי נהור, ולכן סמך דוד המלך במקומה את הפסוק "סומך ה' לכל הנופלים" שהיא המתקת הענין.