לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
משתמש:שף ויתיב/ווהלין
" (פסקה)
דף משתמש
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
תרומות המשתמש
יומנים
צפייה בהרשאות המשתמש
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==יהדות ווהלין== ראשית היישוב היהודי בווהלין אינה ידועה בוודאות, אך יש השערות כי היהודים הראשונים הגיעו לאזור ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]]. בתקופה זו, עסקו יהודי האזור ב[[מסחר]], במתן [[הלוואות]], בייצור משקאות ומכירתם, ב[[מכס]], [[אומנות|מלאכה]] ו[[חקלאות]]. יהדות הקהילה נהנתה אף משלטון עצמי חלקי. תקופת [[תור הזהב (מיתולוגיה יוונית)|תור הזהב]] של הקהילה הגיעה ב[[המאה ה-16|מאות ה-16]] ו[[המאה ה-17|ה-17]], תקופה בה הייתה פריחה כלכלית והשתלבות באוטונומיה היהודית במסגרת "[[ועד ארבע ארצות]]". בווהלין קמו [[ישיבה|ישיבות]], ובראשן עמדו [[רב]]נים נודעים. תנועת [[חסידות|החסידות של הבעש"ט]] התפשטה גם לווהלין, ונוצרו כמה שושלות של [[אדמו"ר]]ים: [[חסידות טריסק|טריסק]], [[דוד מסטפין|סטפין]] ו[[שושלת נישכיז|נסכיז']]. בסוף [[המאה ה-19]] עלה מספרם של היהודים בווהלין על מאתיים אלף, והם היו כ-13% מהאוכלוסייה. ווהלין נכללה בתחום המושב שנקבע ליהודים ברוסיה, וההגבלות והאיסורים על ישיבת יהודים ב[[כפר]]ים גרמו להתרכזותם ב[[עיר|ערים]] ובעיקר ב[[עיירה|עיירות]]. באזור זה, כמו גם באזורים אחרים, נוצרה ה"[[שטעטל]]". בשנות השמונים של המאה ה-19 החלה בווהלין הפעילות ה[[ציונות|ציונית]]. במסגרת [[הסכם ריגה]], סופחו ב-[[1921]] ל[[פולין]] שני שלישים מפלך ווהלין. בחלק של ווהלין שהיה בשליטת פולין, היהודים היו כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה, כ-200 אלף נפשות. רוב ה[[סוחר]]ים ובעלי המלאכה בווהלין היו יהודים, מביניהם רוב העוסקים במסחר היו [[חנוון|חנוונים]] זעירים, שהשלימו את פרנסתם באמצעות משקי-עזר חקלאיים. השלטון הפולני עודד את התחרות עם המסחר היהודי. ב[[המשבר הכלכלי העולמי של 1929|משבר הכלכלי]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] החל הציבור היהודי להתרושש, והמצב הקשה נתן את אותותיו בחיי הקהילה. הקהילות עמדו בקושי רב בהוצאותיהן השוטפות, ובכלל זה בתשלום שכר הרבנים. למעלה משני שלישים מן הילדים היהודים בווהלין למדו בבתי-ספר עבריים, בעיקר ב"התחייה" וב"יבנה". הפעילות הציונית הייתה ערה ביותר, והיא נעשתה בעיקר במסגרת ה[[מפלגה|מפלגות]] ו[[תנועת נוער|תנועות הנוער]]. בין תנועות הנוער, בלטו בפעילותן בעיירות תנועות "[[השומר הצעיר]]" "[[בית"ר]]" ו[[החלוץ]]. התנועות קיימו קיבוצי הכשרה, שהחשוב שבהם היה קיבוץ חוצבי האבנים ב[[קלוסובה]] (קליסוב), קיבוץ שנוסד ב-[[1924]] והיה מרכז ההכשרות של תנועת "[[החלוץ הצעיר|החלוץ]]" בכל פולין. בסוף שנות ה-30, קיימה תנועת "בית"ר" סניף של ה[[אצ"ל]] בווהלין, וכן מחנה אימונים בנשק בסיוע הצבא הפולני.
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:דפים עם קישורים שבורים לקבצים שלא דורשים ניקוי