עריכת הדף "משתמש:חסיד ליובאוויטש/ספר ירמיה" (פסקה)

==ספר ירמיה==
המלבי"ם מציין על ספר ירמיהו כי "הספר כולל כמה מיני דברים, ונמצאו בו חזיונות נבואות ספורים תוכחות וכדומה".

הספר נחלק לשני סוגים:

א) אזהרות, להזהיר את העם כי בעקב פשעם כרוך עונש קשה.

ב) דברי מוסר, לעורר את החוטאים לתשובה.

בספר 52 פרקים.

א - היא כעין הקדמה אל תולדות הנביא וזמן נבואתו ואופן התמנותו לנביא לא על ישראל לבד רק על כל הגויים, וה' מבטיח לו לעמוד לימינו. תחילת נבואתו במשל "מקל שקד" כי שוקד ה' על דברו לעשותו. גם רואה "סיר נפוח" ורתיחתו מצפון, כי מצפון תפתח הרעה.
ב - ו – תוכחות לישראל.

ו - י"ז - תוכחות מוסר. נבואות אלה הן בימי יאשיהו המלך.

י"ז פסוק י"ט - ל"ו - ייעודי הפורעניות על המלכים ונביאי השקר, על הכוהנים והעם על חללם את הקודש, ועל הפרת ברית בין איש לרעהו.

ל"ז - מ"ו - סיפורים על הנביא והתלאות שמצאו את עמו בימי החורבן ואחריו, ודבר ה' אשר חזה אחר הגלות.

מ"ו - סוף הספר - תוכחות לגויים שהרעו לישראל ולארצו.

ירמיה השתמש בדימויים רבים, "פרא למוד מדבר באות נפשו שאפה רוח" {{הערה| ב' ב"ר}}

"נהר מפוח מאש תם עופרת" {{הערה| ו' כ"ט}}. משל הוא: כשצורפים כסף מפיחים במפוח להסיר ממנו סיג העופרת, והנה תם העופרת וכבר נחר המפוח מאש והכסף עוד לא הוסר מהסיגים - משל על ישראל שבאו עליהם צרות רבות ולא נטהרו מעונותיהם.
"הירוע ברזל ברזל מצפון ונחשת?" {{הערה| ט"ו י"ב}} כלומר היוכלו בני יהודה שקשים כברזל לערוך מלחמה מול הכשדים שקשים וחזקים כברזל מצפון (עשת) מעורב בנחשת?

ירמיה מזהיר את העם שלא ללכת בחקות הגוים העובדים לאליל "עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד, בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולא יפיק, כתומר מקשה המה ולא ידברו, נשוא ינשוא כי לא יצעדו {{הערה| י' ג'-ה'}}. הפסוקים תואמים את מליצת ישעיה {{הערה| מ"ד י"ב-י"ר}}.

אברבנאל בהקדמתו לפירוש ירמיה אומר:

"אמנם בשלמות המליצה, אחשוב אני שלא היה ירמיה שלם בסדור הדברים ויפוי המליצה כישעיה ונביאים אחרים, מפני זה תמצא פסוקים רבים יחסרו להם מילה או מילות... והייתה הסיבה בזה, היות ירמיה נער בשנים בתחילת הנבואה, ולא היה עדיין שלם בדרכי הלשון ובסדריו וביופי המליצה, כאמרו לא ידעתי דבר כי נער אנכי... ואמנם בשלמות יושר הכתיבה ודקדוקו אחשוב ג"כ שלא נשלם בו, מהסיבה אשר זכרתי. והנה על זה יורה הקרי והכתיב שנמצא בספרו יותר מבשאר הנביאים".

המלבי"ם סותר את דברי אברבנאל אלה, ומוסיף כי מליצת ירמיה במגילת איכה נעלה מאוד, סגנונו חד וחלק ושפתו צחה ונשגבה.