עריכת הדף "משתמש:ברכת הגאולה/ארגז חול" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לרב [[קלונימוס קופצ'יק|קלונימוס]] שליח הרבי ב[[חדרה]].

בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ולקראת שנת הלימודים [[תשנ"ז]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

נשא את בת הרב [[חיים שלמה רייניץ]] וקבע את מקום מגוריו בכפר חב"ד.

משמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, בחצר ביתו שוכן מחסן עם ספרי המכון.

פעיל במבצעי הרבי, מדי סיום קבוצת הלכות במסלול [[תקנת הרמב"ם]] הוא עורך סיום והתוועדות ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]], לעיתים עורך ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת.
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת בית מנחם (תשפ"ד)]]
נמנה על מארגני מניין [[תפילת מנחה של שבת|תפילת המנחה בשבת]] [[770 כפר חב"ד|בבית הכנסת בבניין 770]], הוא אף עורך במקום פעילות [[מסיבות שבת]] ומעמד [[הבדלה]] למתפללים.

עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]] החל לשמש כמשפיע במקום.

נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר{{הערה|על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב [[יוסף בייזר]], ועוד.}}.

משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא.

'''האדמו"ר ממז'יבוז''''

ב[[תשפ"ג]] ערך טיש יארצייט לרגל [[כ"ד טבת]]. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.

הוא התבטא במעלתו במעלותיו של ספר התניא, אמר שאין ספר המעורר לתשובה כמו ספר התניא. אמר שדרגת בינוני שייכת לצדיקים ואמר שלדעתו עצם הלימוד בספר התניא הינו סגולה להצלחה.

התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל [[מפעל השליחות]] של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.

הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות.
הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)

סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי [[שלמה מקרלין]] אצל [[אדמו"ר הזקן]], בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל"{{הערה|הסיפור מובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=114 ליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106] הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.}}.

סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.

בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.