עריכת הדף "משה אקסלרוד" (פסקה)

===רבנותו===
בשנת [[תרע"א]], כאשר היה כבן 18 שנה, הוסמך ר' משה להוראה על ידי רבה של ליובאוויטש הגאון הרב [[דוד יעקובסון]]. כעבור ארבע שנים, כאשר הגיע לאחר נישואיו אל ליובאוויטש ל[[ראש השנה]] [[תרע"ה]], נכנס ל[[יחידות]] לאדמו"ר הרש"ב, והרבי הורה לו לקבל על עצמו את עול הרבנות. ר' משה החל להתנצל שהוא צריך עדיין להשתלם בלימוד התורה, ומה גם שחותנו הבטיח לו שיחזיק אותו על שולחנו מספר שנים ואין עליו את דאגות הפרנסה, אולם הרבי ענה לו ש'[[תמים]]' צריך לדאוג גם לזולת, והורה לו לפנות לרוסיה התיכונה ולחפש שם משרת רבנות. ר' משה הזכיר שאפשר להתגורר באותם ערים רק אם מקבלים היתר מיוחד מטעם השלטונות, והרבי ענה לו על כך באופן נחרץ, "יהיה היתר". מצויד בברכה זו החל ר' משה לתור אחר משרת רבנות.

באותו זמן התקבלה ידיעה שב[[עיירה]] [[בליוב]] בפלך טולא מחפשים [[רב]], ר' משה שאל את חוות דעתו של הרבי, וכשקיבל את ברכתו הק' נסע לשם והוכתר לרב הקהילה. בבליוב שהה ר' משה מספר שנים בלבד ומשם עבר לפי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[ז'לובין]]. התברר שהרב שכיהן בז'לובין לפניו, נאלץ לעזוב את העיר בגלל סיכסוך עם הקצבים. "ואילו אתה", אמר לו הרבי, "הנך מסוגל ללכת עם כולם במועצות חכמה, בתקיפות ובנועם כאחד, ולבטח תמצא את הדרך שכולם יקבלו אותך".

באותם ימים כבר החלו רדיפות הדת של השלטון הקומוניסטי בכל רחבי רוסיה ובכל-זאת, בהגיע ר' משה לכהן בעיר ברבנות, החלו בה חיים תוססים של יהדות ותורה.

כדבר ראשון במעלה יסד ר' משה בעיר [[תלמוד תורה]] ו[[ישיבה]] וקרא לישיבה בשם "מערכת תומכי תמימים דליובאוויטש אשר בז'לובין".

באגרות מהתקופה ההיא, מבקש אדמו"ר הריי"צ מר' משה לדווח לו על רבנים מ[[אנ"ש]] שאין להם הכנסה מספקת, כי ברצונו לתמוך בהם. ואכן, כספים רבים עברו דרך ר' משה לרבנים ומשמשים בקודש שונים. הישיבה בז'לובין הצליחה לקרב צעירים רבים לתורה, ור' משה שלח חלק מהם ללמוד ב'תומכי תמימים'. ביניהם החסיד וה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נעמנוב]], שר' משה קירב אותו והביאו לביתו. תחילה למדו השניים ביחד [[נגלה]] וחסידות, וכעבור זמן-מה שלח אותו ר' משה ל'תומכי תמימים'. משום מה, ר' ניסן לא נקלט וחזר לז'לובין. ר' משה המשיך ללמוד איתו, עד ששלח אותו בשנית, ואז התעלה שם ונהיה ל'ר' ניסן' המפורסם.