עריכת הדף "מרדכי שוסטרמן" (פסקה)

==עם רבותינו נשיאנו==
הרב שוסטרמן אשר נודע כמדקדק ב[[לשון הקודש]] וכבעל קריאה דייקן זכה [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] בפני [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ט]], ובשנת [[תש"י]] קרא בשביל ה[[רבי]] את קריאת התורה של [[תפילת מנחה|מנחת]] [[יום כיפור]],והרבי קרא את [[מפטיר יונה]].

בשנות זקנותו של ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה [[בעל קורא]] ביקש הלה מידי שבוע מר' מרדכי שהגיע ל-[[770]] משכונת איסט-פלאטבוש לקרוא בתורה, עד שמינהו למחליפו הקבוע{{הערה|מלבד בזמנים מיוחדים בהם היה ר' מרדכי מכבד את ר' יוחנן.}}.

לאחר פטירת ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה גם גבאי בית הכנסת - ביקש הגבאי המחליף מר' מרדכי שיקרא בתורה, ומאז זכה לקרוא בפני [[הרבי]] בקביעות ב[[שבת]]ות וב[[חג|מועדים]] במשך שלושים ותשע שנה{{הערה|הרב שוסטרמאן אף ביטל מנהגים שונים בקריאת התורה שהונהגו עד להגעתו ל-[[770]], זאת על פי עדויות חסידים קדמונים מ[[ליובאוויטש]], ועל פי הסכמתו של הגבאי ר' יוחנן גורדון.}}.

כאשר נכנס ל[[יחידות]] ב[[יום הולדת]]ו בשנת [[תשכ"ב]] הורה לו הרבי לחדש את השיעורים שמסר במשך תקופה בדקדוק ובקריאת התורה באמרו {{ציטוטון|כיום הרי נוהג רגיל הוא שבחורים ניגשים להתפלל לפני התיבה, מדוע שלא יֵדעו להתפלל (בדקדוק?) – אין כוונתי ל"והכהנים" (עבודת מוסף של יום הכיפורים) אולם תפילת מנחה של יום רגיל..., מִסרו את הדברים בשמי!}}, ואכן השיעורים חודשו בתחילת זמן החורף.

בפעמים רבות בהם עבר ב[[חלוקת דולרים]] מול הרבי, התייחס הרבי לתפקידו בקריאת התורה. בשלהי חודש [[תשרי]] [[תש"נ]] עבר הרב שוסטרמן עם נכדיו ב[[חלוקת דולרים]], והציגם לפני הרבי. בתגובה שאל אותו הרבי האם הוא מלמד גם אותם לקרוא בתורה, וכשענה בחיוב אמר לו הרבי {{ציטוטון|זה הרי המקצוע שלכם. במשך כל השנה צריך ללמוד גמרא, אבל לפחות בשני וחמישי שיֵדעו את הטעמים על-פה}}, ומאז אכן התאמץ להקנות לנכדיו ידיעות בדקדוק ובקריאת התורה. כאשר עבר לפני הרבי ב[[י"ב חשון]] [[תשנ"ב]] טרם נסיעתו ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בחיוך של חיבה {{ציטוטון|מן הסתם דאגתם למי שיקרא בתורה}}.

נפטר ב[[יום שני]] [[כ"ב אייר]] [[תשנ"ה]].
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*