עריכת הדף "מרדכי היהודי" (פסקה)

==מוצאו==
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי:
:אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל:|מקור=אסתר ב, ה-ו}}

===יחוסו===
המגילה נותנת שלושה שמות מאבותיו של מרדכי – יאיר, שמעי וקיש. אבל יחוסו המלא של מרדכי, כפי שמופיע במדרשים הוא יותר מפורט: "'''יאיר בן שמעי''' בן בענא בן מוצא בן אלה בן מפיבשת בן יהונתן בן '''[[שאול]] בן קיש''' בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח בן שחריה בן עזריה בן שוקק בן מיכאל בן אלילאל בן עמיהוד בן שפטיה בן פתואל בן פיתן בן מלוך בן ירובעל בן חנניה בן זבדי בן שמריה בן זכריה בן מרימות בן חושם בן שחריה בן אצבעון בן עזריה בן גרא בן בלע בן בנימין בן יעקב".

הגמרא אומרת, שהסיבה לפירוט שמותיהם של אלו דווקא, הוא מכיוון שיש בכל אחד משמות אלו משמעות מיוחדת לפועלו של מרדכי:
{{ציטוטון|
בן '''יאיר''' – בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפילתו.
בן '''שמעי''' - בן ששמע אל תפילתו.
בן '''קיש''' – שהקיש על שערי [[רחמים]] ונפתחו לו}}{{הערה|מגילה יב, ב.}}.

המגילה קוראת למרדכי בשתי שמות "איש יהודי" ו"איש ימיני", משמעותם הפשוטה של שמות אלו הוא שהיה משבט יהודה (יהודי), ומשבט בנימין (ימיני). ומכיוון שזה לא ייתכן – שימנה על שני שבטים כאחת, מביאה הגמרא כמה אפשרויות לתרץ:
*{{ציטוטון|אמר רב נחמן: מרדכי מוכתר בנימוסו היה}} – מרדכי היה מתפאר בשמותיו. יש המפרשים{{הערה|תוס' רי"ד.}} שהכוונה ב"איש יהודי" היא לשם גדולה או לשם צדיק שאין כמותו בדורו{{הערה|מנות הלוי.}}, אך הוא עצמו היה משבט בנימין. [אמנם יש האומרים, שאין זה חולק עם הדעה הבאה].
*{{ציטוטון|אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: אביו מבנימין ואמו מיהודה}}.
*{{ציטוטון|ורבנן אמרי: משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת: אנא גרים דמתיליד מרדכי, דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא{{הערה|ולכאורה מספר השנים רב בין זמנו של דוד לזמנו של מרדכי - מעל 400 שנה; ולכן מסתבר לומר שחסרים שמות ביחוסו של יאיר לשמעי.}}. ומשפחת בנימין אמרה: מינאי קאתי}} – שכאשר שמעי קילל את דוד, הוא הביט עליו וראה שיצא ממנו מרדכי, ולכן לא הרגו מיד; ועל כן הוא נקרא בשמו של דוד – יהודי.
*{{ציטוטון|רבי יוחנן אמר: לעולם מבנימין קאתי, ואמאי קרי ליה יהודי - על שום שכפר בעבודה זרה. שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי, כדכתיב{{הערה|דניאל ג, יב.}} "איתי גברין יהודאין וגו' {{כתב קטן|לאלקיך (של נבוכדנצר) לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין}}"}} – דהיינו, שבשלב זה, השם "יהודי" עובר מהשתייכות שבטית של בני ישראל, לשם כללי לכל אחד אשר כופר בעבודה זרה, ו'''מודה''' בה'.
* הסבר נוסף המובא במפרשי המגילה: מרדכי היה משבט בנימין, שבט בנימין היה חלק ממלכת יהודה שגלתה לבבל - ולכן מכונה מרדכי "היהודי"{{הערה|[[רש"י]] ו[[אבן עזרא]] על אסתר ב', ה'.}}{{הערה|מלכות יהודה כללה את שבט יהודה ושבט בנימין, (ורבים מבני שבט לוי.). בני ממלכת יהודה נקראו 'יהודים', ובני ממלכת ישראל - עשרת השבטים - נקראו 'ישראלים'.לבבל גלו בני מלכות יהודה. (עשרת השבטים - בני מלכות ישראל - גלו שנים רבות קודם לכן לארצות אשור.)}}.
====אסתר====
מרדכי מופיע במגילה כקרוב משפחה של אסתר, וכך אומר הפסוק:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ, כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם; וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה; וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ, לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת:
:.. אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח לוֹ לְבַת|מקור=אסתר ב, ז. טו.}}
הסיבה שהוכפלה העובדה שאין לאסתר הורים, היא מכיוון שכאשר אימה התעברה – נפטר אביה, וכאשר היא נולדה – נפטרה אימה. והמדרש אומר שלכן נאמר "דד מרדכי" ללא וא"ו, כיוון שזה נקרא גם מלשון "דד" – שכאשר לא היה לו מי שיניק את אסתר, היא ינקה ממנו.

===הגלות מירושלים===
{{להשלים}}