לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
מעשה שכם
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==בחסידות== ישנם שתי דעות שמסבירות כיצד לומדים ש"בן שלוש עשרה - למצוות". לדעה אחת, לומדים זאת מלוי ושמעון שהיה בני 13 ונקראו "איש" בעת שרצחו את חמור ושכם, ודעה שנייה היא שזה "[[הלכה למשה מסיני]]". ב[[תורת החסידות]] מבואר שעל פי הדעה השנייה שהיסוד לעבדות ה' הוא [[קבלת עול]]{{הערה|שנהיים בני 13 למצוות משום "הלכה למשה לסיני"}}, ואילו על פי הדעה הראשונה צריכים לעבוד את ה' על פי השכל{{הערה|שבגיל 13 האדם מגיע לשלימות השכלית שלו}}, ולכן כאשר היו שמעון ולוי בני 13 והגיעו לשלימות השכלית, הם יכלו לפעול ב[[מסירות נפש]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"ה, עמ' 150.}}. [[הרבי]] גם מסביר שהסיבה שיעקב הוכיח אותם לאחר מכן{{הערה|למרות שתושבי שכם כן היו מחויבים מיתה.}}, לא היה על כך שהם הרגו אותם אלא על כך שהם עשו זאת בדרכי ערמה ומרמה וללא [[ביטחון]] ב[[הקב"ה]] שיעזור להם ובפרסום רב{{הערה|לקוטי שיחות ח"ה, עמ' 152}}. לפי ביאור נוסף יעקב הוכיח אותם על כך שהם פועלים מקנאות יתירה ולא רק מדרישת הצדק בלבד{{הערה|לקוטי שיחות ח"ה, עמ' 161.}}. לפני [[הסתלקות|פטירת]] [[יעקב אבינו]], כאשר ברך את בניו, דבר קשה על שמעון ולוי על מעשה זה. ואמר {{ציטוטון|בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר}}{{הערה|[[ספר בראשית]] פרק מ"ט פסוק ו'.}}, [[רש"י]] מסביר {{הערה|[[ספר בראשית]] פרק מ"ט פסוק ו' ד"ה "כי באפם הרגו איש".}} "אלו חמור, ואנשי שכם". 'כי באפם הרגו איש' מדובר על מעשה דינה. 'וברצנם עקרו שור' מדובר על [[מכירת יוסף]] ששמעון ולוי התחילו לדבר עליו, ורצו להורגו. [[הרבי]] שואל, רש"י אומר "חמור, ואנשי שכם". למה לא כותב גם 'שכם'? הרבי מסביר שעל שכם כל האומות הסכימו שחייב מיתה. אבל על הריגת חמור, וכל אנשי העיר, אפילו שזה מוצדק שגם הם היו אחראים. בכל זאת האומות יכלו לכעוס{{הערה|לקוטי שיחות ח"ה עמ' 251.}}.
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)