עריכת הדף "מעות חיטים" (פסקה)

==אצל רבותינו נשיאינו==
===אצל אדמור הריי"צ===
לאחר [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|שחרורו של אדמו"ר הריי"צ]] הוא יצא את גבולות רוסיה, אך דאג לחסידים שנותרו מאחור, ולקראת חג הפסח ערך מגבית גדולה של מעות חיטים עבור יהודי רוסיה, ושיגר לצורך המגבית עשרות מכתב התעוררות לאישים בעלי אמצעים ובעלי השפעה, ובסדרת האגרות קודש שלו ניתן למצוא התייחסויות רבות של בקשת תרומות והבעת תודה לתורמים.

העיסוק במגבים חזר על עצמו גם בשנים הבאות, כאשר חלוקת הכספים נעשתה על דעתו של אדמו"ר הריי"צ, שהחליט בעצמו כמה כסף לחלק לכל משפחה.

===אצל הרבי===
עוד קודם קבלת הנשיאות, סייע הרבי בידי חותנו בניהול המגבית והחלוקה, ובמשך השנים נכנסה המגבית תחת אחריות [[מחנה ישראל]], כאשר בראש החלוקה עמד בתחילה הגבאי הרב [[משה פנחס כץ]], ובהמשך - מזכירו של [[הרבי]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]].

מידי שנה הרבי קיבל לידיו את רשימת המקבלים מהממונים על החלוקה, צירף לרשימה שמות נוספים, והורה בכמה להגדיל את סכום התמיכה ביחס לחלוקה בשנה הקודמת.

יחס מיוחד נודע מהרבי לחלוקה זו, ומידי שנה עורר הרבי על כך בשיחות הקודש מספר פעמים קודם החג{{הערה|ובדגש מיוחד מאז שנת [[תש"ל]].}}, ואף עסק בכך במכתבים השונים ששלח לחסידים בתקופה שבין חג הפורים לחג הפסח. על פי רוב המכתבים שנשלחו היו בנוסח קבוע על קבלת מעות חיטים, ולאישים מסויימים חרג הרבי ושיגר מכתבים מיוחדים העוסקים במעלת האיסוף והשתתפות, והתוכן הרוחני של מגבית זו.

;הוראות והנהגות בקשר לחלוקה{{הערה|להרחבה ראו: '''המעשה הוא העיקר''', ברוקלין תשע"ט עמוד 128.}}
*הרבי הורה פעמים רבות להקדים את המגבית ככל האפשר, כדי שיספיקו להתארגן גם עם האיסוף של הכספים וגם עם החלוקה, שיהיה בהרחבה הכי גדולה{{הערה|התוועדויות תש"נ חלק ג' עמוד 52. לקוטי שיחות חלק יד עמוד 369, ועוד.}}, וכדאי להתחיל בזה לפחות שלושים יום קודם החג{{הערה|התוועדויות תשמ"ג כרך ב' עמוד 1104. תנש"א ח"ב עמ' 399-400.}}.
*הרבי הורה שמלבד ההשתתפות במגבית, על כל אחד להתעסק בעצמו לדאוג שלכל יהודי שהוא מכיר יהיה את צרכי החג.
*בשנת [[תשמ"ג]] בכנס [[ראלי]] לילדים שנערך למחרת חג הפורים, הציע הרבי שחלק ממעות פורים שמקבלים הילדים ישמשו עבור נתינת 'מעות חיטים', וכן ערך הרבי באותו מעמד חלוקה מיוחדת של מטבעות למבוגרים, בתור התחלה לנתינת מעות חיטים.

===שמחת שבת ויום טוב===
{{ערך מורחב|ערך=[[חברת שמחת שבת ויום טוב]]}}
בשנת [[תשל"ח]] עורר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דראש השנה, וכפי שמופיע ב[[שלשלת היחס]] ב[[תשל"ח]]: "מחדש המנהג לתרום מעות חיטים ולחלקת לאשר אין לו לצורך ראש השנה, ערב ומוצאי יום הכיפורים, חג הסוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, מתאים למה שנאמר אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו".}} שיש לדאוג לשמחת החג גם בשאר חגי ומועדי ישראל, ולסייע למשפחות הזקוקות לכך בנתינת צרכי השבת והחג ביד רחבה.

הרבי ציין שבמוערי חודש תשרי יש ימים רבים יותר מאשר בחג הפסח, וציטט את דברי הרב שם טוב גאגין, שתמה מדוע לא נתפשט המנהג של מעות חיטים בתפוצות ישראל גם בנוגע לחגי תשרי, והורה כי יש להשתתף במגבית של חודש תשרי בנתינה נפרדת עבור כל חג בפני עצמו{{הערה|הרבי הזכיר בקשר לזה גם את סעודת שבת סליחות, ואת עשרת ימי תשובה - שכאשר אוכלים בהם כראוי ניתן לצום ביום כיפור בקלות יותר{{מקור}}}}.

לאור קריאת הרבי, הוקמה ב[[קראון הייטס]] קרן 'חברת שמחת שבת ויום טוב' על ידי הרב [[שמשון סטאק]] שזכתה ליחס מיוחד מהרבי.

בשנים מאוחרות יותר הוסיף הרבי וקרא לדאוג לסיוע כספי גם בנוגע לשאר חגי ישראל, ואפילו לימי חנוכה ופורים{{הערה|חג השבועות - בשנת תשמ"ג, בשנת תשמ"ח - לחנוכה, ובשנת תשמ"ט - לפורים.}}.

בנוסף, קהילות חב"ד ובתי חב"ד רבים הקימו לאורך השנים קרנות צדקה בעלות מטרה דומה, המסייעת לנצרכים בהוצאות שבת וחג.