עריכת הדף "מסכת ערכין" (פסקה)

==אדמו"ר הזקן==
אצל אדמו"ר הזקן היה מנהג בתקופה מסויימת שכל מי שרצה להתקרב אליו היה צריך לשאלו שאלה בנגלה{{מקור}}. מסופר אודות החסיד רבי [[הלל מפאריטש]], שבתחילת דרכו, היה עובר [[עיירה]] אחר עיירה בה [[אדמו"ר הזקן]] היה עובר בדרך נידודיו. אולם בכל עיירה אליה הגיע, אדמו"ר הזקן כבר הקדימו ויצא את העיר. ומשום כך מעולם לא פגשו פנים מול פנים. באחת הפעמים החליט רבי הלל להתחכם והגיע לעיירה מתוכננת, טרם בואו של אדמו"ר הזקן, והתחבא תחת לשולחן שבו היה צפוי לדרוש ב[[חסידות]], תוך שבאמתחתו הכין שאלה חמורה שיבקש לתרץ במסכת ערכין. כאשר אדמו"ר הזקן נכנס, שמע אותו אומר בניגונו הקדוש "האברך שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך את עצמו תחילה, ורק אחר כך יבוא וישאל". כששמע זאת רבי הלל התעלף על מקומו תחת השולחן, וקם רק לאחר שאדמו"ר הזקן סיים את דרשתו העמוקה בחסידות ואף כבר יצא את העיר.

הרבי מבאר את המעשה בכך שמסכת ערכין מוכיחה כי ערכו האמיתי של כל יהודי אינו נמדד לפי העבודה הנראית לעין, וראיה מכך שערכו של כל יהודי באותו גיל שווה הוא מבלי הבדל במידת עבודת ה' שלו{{הערה|1= [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/36/209.htm תורת מנחם]}}.

ביטוי דומה אמר אדמו"ר הזקן לאחד מתלמידיו של הגאון מוילנא בשם רבי יוסף כלבו: " אם חושבים שיודעים פשט בערכין – אזי לא יודעים"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-1/123/124.htm תורת מנחם שמחת תורה תשכ"ד]}}.