עריכת הדף "מן (לחם מן השמים)" (פסקה)

==ירידת המן==
המן היה יורד מדי יום ביומו בששת ימות החול, במידה המספקת עבור כל אדם למשך יום אחד בלבד. ביום שישי הייתה יורדת מנה כפולה, אחת ליום שישי ואחת לשבת.

המן ירד בין שתי שכבות של טל, וצורתו הייתה עגולה כזרעונים בצבע לבן-שקוף, עוביו דק, וטעמו כדבש או שמן. את המן לקטו מוקדם בבוקר, ומה שבני ישראל לא ליקטו היה נמס כאשר השמש האירה עליו חיממה אותו{{הערה|נוזל זה היה מגיע אל אומות העולם, שהיו נהנים אף הם מתכונותיו המופלאות של המן, כאשר החיות והבהמות ששתו מנוזל זה היה בשרם משתבח והיה להם טעם מיוחד.}}.

מיקום ירידתו של המן השתנה בין הדרגות השונות בין בני ישראל, כאשר לצדיקים ירד המן על פתח ביתם, ואילו השאר היו צריכים לצאת וללקוט אותו במרחק מה מהאוהל שלהם, כפי מידת חסידותם וצדיקותם.

גם מי שליקט כמות גדולה של מן, וגם מי שליקט כמות קטנה של מן, היה מגיע עם מידה שווה של מן לביתו, בכמות של עשרון עומר לכל נפש מאנשי הבית, ובכך היה מופת חותך שהחדיר בבני ישראל את האמונה בה' וגרם להם להפנים שליקוט המן הוא רק הכלי, וכאשר אדם משתדל ומנסה לקבל יותר ממה שנקבע לו מלמעלה - לא יוצא מכך כלום{{הערה|שמות טז, יח: "ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו".}}.

במן היה ניתן להרגיש את כל הטעמים שבעולם, ואף המרקם של המן היה משתנה לפי הטעם שהאדם ביקש לטעום בו.