עריכת הדף "מליחת קרבנות" (פסקה)

==מטעמי המצווה==
המצווה להקריב מלח עם הקרבנות נובעת מהמטרה העמוקה של קרבנות – לא רק לתקן את המעשה החומרי, אלא גם להכשיר ולזכך את נפשו של המקריב. הקרבן הוא תהליך רוחני שבו המקריב מביא את עצמו לידי חיבור רוחני עם השם, ולכן נדרש להוסיף אליו את הדברים שהכי טובים וערבים לו. המלח, שמוסיף טעם לכל מאכל, מסמל את ההשפעה הרוחנית שמביאה לתהליך שלם ומלא. כאשר אדם מקריב קרבן עם מלח, הדבר גורם לו להרגיש שהמעשה הרוחני של הקרבן נעשה בצורה המושלמת ביותר, כי כמו שאי אפשר לאכול בשר או לחם בלי מלח – כך גם המעשים הרוחניים אינם שלמים ללא החיבור הנכון והערב.

מלבד זאת, המלח רומז גם לשמירה על הדברים, שכן המלח שומר על מאכלים ומונע מהם להירקב. כך גם הקרבן – הוא מביא לתיקון ולשמירה על נפש האדם ומונע ממנה "רקבון" רוחני. המלח מציל את המקריב מהפסד רוחני ומביא לתקווה שימשיך לשרת את ה' בדרכים שלמות.