עריכת הדף "מלחמת לבנון הראשונה" (פסקה)

==מהלך המלחמה==

המטרה המקורית של המלחמה הייתה כיבוש 40 קילומטר בתוך שטח לבנון, והפיכתן לרצועת ביטחון בין לבנון ל[[ארץ ישראל]].

במהלך ימי הלחימה הראשונים כבש [[צה"ל]] את 40 הקילומטרים, אך המשיך להתקדם לכיוון ביירות, בירת לבנון, בה שהו רוב המחבלים.

מתחילת המלחמה דיבר הרבי על כך שחייבים לנצל את המלחמה על מנת לחסל את קיני הטרור בלבנון.

הרבי התייחס{{הערה|שיחת כ"ב סיוון ה'תשמ"ב}} לכך שנשיא [[ארצות הברית]], רונלד רייגן, נסע מוושינגטון בימים הראשונים של המלחמה, תוך שהוא מודיע על כך מראש, כרמז מצידו שהוא לא יפעיל לחץ על ישראל. בנוסף, ציין הרבי את העובדה שראש הממשלה [[מנחם בגין]] נסע אז לארצות הברית, כך שאי אפשר היה ללחוץ עליו.

הרבי אמר שצריך לנצל את הימים האלו כדי לגרש את המחבלים
מלבנון.

ביום השישי ללחימה נחתם הסכם הפסקת אש, אך למרות זאת נמשכה הלחימה באיזור ביירות, צידון, ומקומות נוספים.

לאחר שכבש צה"ל את האיזורים שמסביב לביירות, הוטל מצור יבשתי וימי על ביירות, על מנת להפעיל לחץ על המחבלים.

===דברי הרבי על כיבוש ביירות===

לאחר כיתור ביירות מנעה הממשלה את כיבושה בפועל, למרות דעתם של ראשי הצבא{{הערה|בשנת תשע"ה נחשפו תוכניות המבצע המקוריות, המראות כי התכנון הראשוני היה לכבוש את ביירות תוך 36 שעות}}, וזאת בעקבות לחץ בינלאומי והפגנות שנערכו ברחבי הארץ נגד המלחמה.

הרבי דיבר{{הערה|משיחות כ"ב סיוון, ג' תמוז, ז' תמוז ה'תשמ"ב - מוגה}} בחריפות רבה על כך שסיום המלחמה תלוי בכיבוש ביירות, וכל זמן שמתעכבים עם זה, יכול לגרום לאבידות נוספות.

הרבי אמר{{הערה|שיחת י"ג תמוז ה'תשמ"ב}} שצריך להודיע למחבלי אש"ף כי בעוד חמש דקות הם יופצצו, וכך הם יעזבו את ביירות מרצונם.

====הדפסת התניא בביירות====

בתחילת חודש [[תמוז]] הורה הרבי לרב [[אריה לייב קפלן]] [[הדפסת התניא|להדפיס את ספר התניא]] בתוך ביירות עצמה.

באותו זמן צה"ל לא נכנס עדיין באופן רשמי לביירות, אך שכונה מסוימת בצפון העיר כבר נכבשה, והתניא הודפס שם.

בהתוועדות [[י"ג תמוז]] הביא איתו הרבי את ספרי התניא שנדפסו בביירות, צור וצידון, ודיבר על הצורך לכבוש את כל ביירות, תוך שמדגיש שנמצאים כבר בתוך ביירות, ואף הודפס שם כבר ספר התניא.

====כיבוש ביירות====

כחודש וחצי לאחר הטלת המצור על ביירות, ב[[י"ב אב]], החל צה"ל לכבוש את השכונות הדרום-מערביות של ביירות,

לאחר מספר ימים נכבשה רוב ביירות, והושג הסכם לעזיבת המחבלים את ביירות.

במהלך כיבוש ביירות נהרגו 368 חיילים, הי"ד.

===סיום המלחמה===

ב[[כ"ח אלול]] אפשר צה"ל לכוחות נוצריים להיכנס למחנות הפליטים 'סברה' ו'שתילה' שבאזור ביירות. כניסתם לוותה ברצח המוני של מאות מתושבי המחנות.

הטבח עורר סערה בינלאומית, ובעקבות זאת נסוגה ישראל ממערב ביירות, והוקמה ועדת חקירה.

הרבי גינה פעמים רבות את הקמת ועדת החקירה. טען כי עצם הקמתה של ועדה זו מראה על 'רגשי נחיתות' מצד ראשי המדינה, מכיוון שבמקום להודיע בגלוי שאין לצה"ל קשר לאירועים אלו, הם מעדיפים להקים ועדת חקירה.{{הערה|שיחת עשרה בטבת ה'תשמ"ג}} הרבי הצביע על כך שבעוד האחראים הרשמיים על המעשים מקבלים כבוד ואינם מגונים על ידי ועדת חקירה זו כלל, אלו שכל חובם הוא בכך שעמדו ושתקו או לא שקלו נכון את צעדיהם עומדים בפני ועדות חקירה. 

לאחר נסיגת צה"ל ממערב ביירות הסתיימה המלחמה באופן רשמי.

===נוכחות צה"ל בלבנון עד תש"ס===

גם לאחר סיום המלחמה בשנת ה'[[תשמ"ג]] שהה צה"ל בדרום לבנון.

בשנת ה'[[תשמ"ה]], לאחר מספר פיגועים ותקריות בהם נהרגו חיילים רבים, החליטה הממשלה להוציא את צה"ל מרוב שטחי דרום לבנון, ולהישאר רק בתחום 'רצועת הביטחון'.

בשאר חלקי דרום לבנון, שלט '[[צבא דרום לבנון]]', שהוקם על ידי צה"ל.

בשנת ה'[[תש"ס]] החליטה הממשלה בראשותו של אהוד ברק על יציאת צה"ל מכל שטחי לבנון.