עריכת הדף "ליל ניטל" (פסקה)

==מנהגי לילה זה==
היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בלילה זה מהשקיעה עד חצות{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]], וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&search=ניתל אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}.

הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, הייתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא הייתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה{{הערה|1=משמעות [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&search=שלא+להוסיף+חיות דברי האדמו"ר מסאטמר בביקורו של הרבי אצלו בניחום אבלים].}}. מקור המנהג לקוח כפי הנראה מהחשש שבימי הביניים היו מכים הגויים בעת חגגם בלילה זה את היוצאים ולכן גזרו שלא יצאו לישיבות{{הערה|1=הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&pgnum=513 טעמי המנהגים] בשם
ספר ליקטי הפרדס (המיוחס לרש"י) הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 מכתבו של הרבי].}}.
אמנם כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|שם=היום יום|[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]].}}, וכדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] ש:{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא פעם{{הערה|שם=היום יום}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב{{הערה|במדינת [[רוסיה]] לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר אדמו"ר הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}}}.

מאידך, מסופר כי פעם נכנס חסיד לחדרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בליל ניטל וראהו יושב ולומד תורה, על שאלתו: "הרי היום ניטל?" ענה לו הרבי: '''"פעטאח! פעטאח! ווער האט דיר געהייסען זאגען?" {{כתב קטן|[שוטה, שוטה, מי ציווה עליך לומר?]}}''' אך בכל זאת סגר את הספר{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=177 חלק ז' עמוד קס"א]}}.
הסיפור הובא בספר 'שמועות וסיפורים' ג"כ, אך בצירוף\שינוי ארבעה פרטים
א. היה זה המשמש.
ב. הוא לא שאל את הצמח צדק, אלא סגר להצ"צ את הספר באומרו 'רבי, ליל ניטל היום'
ג. תוכן תשובת הצמח צדק הייתה 'שוטה, מי שאל אותך'?!
ד. לימוד הצמח צדק היה לאחר חצות באותו לילה, בזמן שבו כבר נוהגים שאפשר ללמוד תורה.

הרבי דן אודות קיום מצוות עונה בלילה זה{{הערה|1=ראה [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\11\B0000292.tif&ilIF=G&ilSC=30 לקוטי שיחות חלק יא עמד 292].}}.

הרבי אמר שניטל תלוי בהשר שלמעלה, שלכן, במדינות שאינם חוגגים ניטל, אין חשש של הוספת חיות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'שצא.}}. לכן, הספרדים, שחיו בארצות הישמעאלים, לא נהגו בניטל{{הערה|שיחות קודש תשל"ז חלק א כ' כסלו אות לח (הרבי אמר שדיבר עם ספרדי והוא לא ידע מהו ניטל).}}.

===ניצול הזמן===
בשנת [[תש"נ]] אמר [[הרבי]] ב[[שיחה]] שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:
א) [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג בניטל "לשחק" [[שחמט]] או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי [[לימוד התורה]] - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה ב[[צדקה]] וחסד, או בהנהגת הבית.

ב) לתקן [[בגד]]ים וכדומה וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל...

ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף ב[[אהבה]] ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.

באותה שנה חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל.

מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מה[[תורה]] אז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ, שכיוון ש[[מנהג]] ישראל, תורה הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד - על ידי זה העולם מתקיים{{הערה|ראו בספרו של הרב יונתן שרגא דומב ״להעיר להורות ולהשכיל״ (חלק שביעי , עמוד שב, נקודה ה), שם מובא שהסיפור על רבי יונתן איבשיץ אודות המנהג שלא ללמוד תורה בליל הניטל, נמצא בספר ״טעמי המנהגים״ , עמוד תק, בקונטרס אחרון אות ד.}}.