עריכת הדף "כסא הכבוד" (פסקה)

==בתורת החסידות==
בתורת החסידות מבואר כי ה'כבוד' היא [[ספירת המלכות]] של [[עולם האצילות]], כלשון הפסוק "כבוד-מלכותך"{{הערה|תהלים קמה.}}, וה'כסא' הוא עולם הבריאה המכונה [[עלמא דכורסייא]], כלומר שהכבוד האלוקי של עולם האצילות נשפל ו'מתיישב' בעולם הבריאה.

הסיבה שענין המלוכה נקרא אצל הקב"ה ירידה והשפלה היא מכיון שמצד עצמו הוא מרומם באין ערוך מכל העולמות והנבראים, ועצם הירידה שלו לברוא ולהוות אותם ו'להתעסק' עמהם ולמלוך עליהם - זו ירידה עצומה עבורו{{הערה|אור התורה בראשית יב. משפטים א'רעט.}}.

בפרטיות יותר, הכסא הוא 'היכל קודש קודשים' (בינה) דבריאה, שלכן כתוב בנוסח התפילה "ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו"{{הערה|אור התורה תהלים תרמד.}}, או על חכמה ובינה.

הכסא קשור עם בחינת שמים (כמו שכתוב "השמים כסאי") שהיא בחינת מקיף וסובב, כי מקור הפרסא והכסא היא דווקא מהאור המקיף שבכוחו יש ביכולתה להסתיר ולהעלים על האור של ז"א, כמו שבגשמיות הכח להוריד את השכל ב[[משל]] הוא דווקא מעומק החכמה{{הערה|דרך מצוותיך עמוד 256.}}.

לצד ביאורים אלו, מופיע בחסידות ובספרי הקבלה גם ביאורים נוספים שהוא בחינת תפארת{{הערה|אור התורה תבוא תתשיט.}}, או בחינת דין או מלכות.

===עמלק===
בקשר למלחמת עמלק כתוב בפסוק{{הערה|שמות יז, טז.}} בכתיב חסר: "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור", וחז"ל דרשו על כך שאין כסאו של הקב"ה שלם עד שימחה זרעו של עמלק{{הערה|ספר הליקוטים ערך 'עמלק' עמוד רפט.}}.