עריכת הדף "ישראל פנחס שרייבר" (פסקה)

==נישואיו==
בשנת [[תרע"ד]] נשא לאשה את בתו של הרב [[דוד שימנוביץ]] ה[[שו"ב]] מעיר [[פולטובה]], שנפטר זמן קצר לאחר נישואי בתו. לפי הוראת הרבי, למד ר' פנחס את אמנות השחיטה ובדיקה ומילא את מקום חמיו בעיר.
יצוין, שדבר זה לא היה לפי רוחו ונטיותיו, כי הוא רצה להשאר על התורה ועל העבודה ולמצוא גם את מחייתו מזה. אולם, הוראת הרבי הייתה לו לחוק, והוא מילא אחריה. ודוקא כאן באה לידי ביטוי חסידותו המובהקת. על אף היותו טרוד במלאכתו, קבע עתים ללמוד גפ"ת ותורת חב"ד מדי יום ביומו. והאדיר בזה שעות רבות בלילות חמישי. ב[[שבת]] נמשכה תפילתו רובו של היום, בימי החורף הקצרים הספיק בקושי לקדש על היין לפני שקיעת החמה.

כאשר נפתח סניף של תומכי תמימים בפולטבה, בראשית שנת [[תר"פ]]. לפי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], החל ר' פנחס לשמש בתור [[משפיע]] רוחני בישיבה.

עקב הרדיפות, נאלצה קבוצת חסידי חב"ד שבעיר פולטבה להקים "מנין" לתפילה בבית פרטי. מקומו של ה"מנין" היה ביתו של ר' פנחס. יחד עם התפילה, נקבעו על ידו גם שיעורים ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]].
בעיר נותרו עדיין צעירים נאמנים לדת ישראל. הם התלכדו יחד במסגרת ארגונית בשם "תפארת בחורים".
מדריכם הרוחני היה ר' פנחס, בלמדו אתם בקביעות [[תורת החסידות]] וערך אתם התועדויות חסידיות בביתו. בזכותו ובהשפעתו נשארו אלה שומרי משמרת הקודש כל חייהם.

ביתו של ר' פנחס שימש לא רק מקום לתורה ותפילה בלבד, אלא גם להכנסת אורחים.
ביתו היה פתוח לרווחה לכל יהודי נודד שנקלע לעירו - אם כשליח לדבר מצוה, או כבורח גולה מרדיפות הקומוניסטים.