עריכת הדף "ישראל נג'ארה" (פסקה)

==פיוטיו של הרב ישראל נג'ארה==
הרב ישראל נג'ארה התפרסם בעיקר כמשורר ופייטן, וליצירתו השפעה ניכרת בקהילות יהודיות בכל תפוצות ישראל ובכל החוגים והעדות.

===חלק מפיוטיו===
בין פיוטיו המפורסמים: "[[יה ריבון|יָה רִבּוֹן עָלַם]]", "יַעֲרַת דְּבַשׁ", "[[יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי]]", "יַעְלָם שָׁבַנִי", "[[יעלה יעלה|יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי]]", "[[יוֹנָתִי זִיו יִפְעָתֵךְ]]", "[[יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הוֹד]]", "[[אַנַּה אֵלֵךְ]]", "[[ניגון ידידי רועי מקימי|יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי]], "יַה קַבֵּל שִׂיחַ דַּל",  ורבים נוספים.

בשירתו היה שילוב נדיר בין [[קדושה (יהדות)|קדושה]], [[קבלה]] וחולין.

===פיוטיו אצל [[רבותינו נשיאנו]]===
בקהילות חסידות חב"ד נהוג לשיר את פיוטיו בינהם פיוטו של הרב [[ישראל נג'ארה]] [[ניגון ידידי רועי מקימי]] שהרבי [[הרש"ב]] חיבר לה מנגינה והיה שר אותה ברגש רב ובדמעות עד כלות הנפש, הניגון ידיד רועי הוא שיר לבקשת הגאולה של כנסת ישראל הנמשלת לצאן המשתוקקת ליד מכוונת של הרועה שיכווין אותה. 
ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ"ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] היו בניו שרים ניגון זה, וכשהגיעו למילים "על מי נטשת מעט הצאן" היו עיניהם זולגות [[דמעות]]{{הערה|מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]}} שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב"ד]]" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. 

אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] על הניגון:

על מי נטשת-על מי סמכת. שה"מעט" יורגש ב"צאן", והכוונה על '''"כי אתם המעט מכל העמים"'''.

כשניגן [[אדמו"ר הרש"ב]] ניגון זה, כשהגיע למילים "הגידה נא לי עתה על מי נטשת מעט הצאן" השעין ידו על מצחו בתנועת העמקה.

ניגון זה הוא ניגון ש"י ב[[ספר הניגונים]] ונרשם מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]].

וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]].
===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו===
הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"ד [[ג'רבא]] הרב שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם'''. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח כ[[כתובה]] בין ישראל לה' בעת [[מתן תורה]], ביקר אותו רבי [[מנחם די לונזאנו]], בן דורו של נג'ארה, וכתב כי "התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה" (מתוך ספרו "שתי ידות", דף קמ"ב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל ה[[ערבי]]ים, הזרים לרוח ישראל.